והנה בהא דאמרו דף קמ"ו הרוחץ במי מערה ומי טבריא ונסתפג כתבו הרשב"א והר"ן דאפי' לכתחלה שרי והקשו דאמאי לא ניחוש שמא יבא לידי סחיטה וכתבו דכיון שכל הרוחצין מסתפגין אם אתה אוסר עליו הסיפוג אף הוא אינו רוחץ וזה דבר שא"א ולכך מותר. והנה שאל אותי הרב החריף מו"ה אברהם קאמפף נ"י דא"כ במי מערה דאסור לכתחלה לרחוץ שוב מהראוי לאסור גם הסיפוג משום דשמא יבא לידי סחיטה ול"ש התירץ דהא לכתחלה באמת אסור ומה בכך שימנעו מלרחוץ דלכתחלה באמת אסור ולכאורה תמיה גדולה. אמנם אחר העיון ל"ק דבאמת כבר נודע מ"ש הריטב"א דכל דאסור לכתחלה ל"ש דעשו חכמים חיזוק לדבריהם דלכתחלה בלא"ה אסור ע"ש ועיין בגיטין דף נ"ז כיון דאמר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח ולפ"ז כאן שלכתחלה אסור לרחוץ שוב מותר להסתפג ול"ש לחוש שמא יבא לידי סחיטה דהא בלא"ה לא ירחוץ לכתחלה וכל שעבר ורחץ שוב א"א בלי ספוג והוה כדיעבד ולכתחלה בלא"ה לא ירחוץ ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ו סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.