שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ו סימן ז׳

והנה בשנת תרכ"ג למדתי מסכת שבת והגעתי לריש פרק במה אשה ושם אמרו דבשבת לא תצא דלמא מתרמי לה טבילה ופירש"י שהטבילה מותרת בשבת משום דמחזי כמיקר ע"ש וכן קיי"ל בטוש"ע סי' ש"ג באו"ח והנה מזה מבואר כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' קצ"ז ובנה"כ שם דאף לדידן דקיי"ל טבילה בזמנה לאו מצוה אפ"ה מותרת לטבול בשבת משום דמחזי כמיקר דאל"כ למה אסרו בזה"ז הנך תכשיטים וגזרו שמא תרפם בשעת טבילה כיון דליכא טבילה כלל בשבת לדידן דקיי"ל טבילה בזמנה לא הוה מצוה ומה גם שנשי דידן אינן טובלות בזמנה ועט"ז וש"ך ונקה"כ שם ועמ"א סי' שכ"ו ס"ק ט' מ"ש בשם המהרי"ל. ולפענ"ד המהרי"ל לשיטתו שאוסר לטבול בשבת טבילה שלא בזמנה כמ"ש בב"י וד"מ סי' קצ"ז בשמו מיהו הוא לא ס"ל כהתה"ד דבזה"ז ל"ש מחזי כמיקר רק משום סחיטה וכדומה אוסר כמ"ש בסי' ק"נ בתשובה והובא במג"א שם ולתה"ד אסור משום דלדידן לא מחזי כמיקר ובמ"א שם הרכיב דברי התה"ד עם המהרי"ל וע"כ כתב דכל דהוא מדרבנן מותר וכוונתו דבדרבנן שרי לטבול כלי שאינו טמא רק מדרבנן כמבואר בביצה י"ח ולפענ"ד זה דוקא להתה"ד שחידש דבזה"ז שייך לאסור דלא מחזי כמיקר בזה"ז שפיר כ' דבדרבנן מותר אף בכלים דל"ש ההיתר דמחזי כמיקר אבל להמהרי"ל דאמר דכל שהיא שלא בזמנה שייך איסור משום סחיטה וכדומה א"כ מה בכך שאינו רק מדרבנן מ"מ אפשר לגזור מיהו באמת כלי שנטמא טומאה דרבנן ג"כ מותר ולא גזרו משום סחיטה וצ"ע בסוגיא דטבילת כלים ועכ"פ לפענ"ד המהרי"ל לשיטתו והתה"ד הוא ענין בפ"ע: