שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ה סימן ט׳

ודרך אגב אומר במה שראיתי בנמוק"י על חידושי הלכות נדרים לרמב"ן הנדפס מחדש בפ"ב ונספח לאלפסי שכ' בהא דאמרו שם בפ"ב דנדרים דף ט"ז באומר הנאת תשמישך עלי והקשו הקדמונים הא מצות לאו להנות נתנו וכתבו דאפשר באשה אחרת אבל בנודר הנאת כל הנשים וזרע אין לו לא חל נדר לגבי מצות פ"ו דמצות לאו להנות נתנו וע"ז כ' הנימוק"י דלדבריהם צ"ל דכי היכא דא"א במצות תשמיש בלי הנאה אחרת לבד המצוה ה"ה בשופר וזה דחוק והא דתניא הנודר ממעיין אסור לטבול בו טבילה של מצוה בימות החמה לפי שא"א בלא הנאה אחרת מצי לומר שאין מצות טבילה במעיין ובימות החמה כמצות שופר ותשמיש של מצוה אבל הריטב"א כ' דתשמיש של מצוה אף דמצות לאו להנות נתנו אפ"ה הוה פסיק רישא דא"א דלא מתהני גופי' מתשמיש ודמי לנודר הנאה ממעיין ולפי דבריו ז"ל חולק עם רבותיו במודר הנאה משופר לומר שאין בשופר הנאה אחרת דהיינו הנאת קול אלא הנאה שמוציאו מידי חובת התקיעות של מצוה וע"ז כ' ותמהני היכי דמיא חובת מצות טבילה במעיין בימות החמה למצות פ"ו במודר הנאה מנשים וזרע אין לו זהו תורף דבריו שם אף שאין זה לשונו. והנה דבריו מוקשים וסתומים למעיין היטב ואמרתי לבארם הנה ראש דבריו לפי המפרשים שהקשו דבתשמיש הוה מצות לאו להנות נתנו אף שיש הנאת הגוף בהדי מצותו וה"ה בשופר דס"ל כשיטת הכלבו שמובא בב"י או"ח סי' תקפ"ו שיש בני אדם שנהנים בתקיעתם ואפ"ה מותר וא"כ לפי דבריהם קשה למה יהי' אסור לטבול במעיין והא כל שמצות לאו להנות נתנו לא אכפת לן אף דיש הנאת הגוף בהדי מצותו וע"ז כ' דמצי למימר שאין מצות טבילה במעיין בימות החמה כמצות שופר ותשמיש של מצוה אבל לא ביאר הדבר למה לא דומה הא בשניהם יש הנאת הגוף בהדי מצותו ומפני מה בשופר ובתשמיש מותר כל שא"א בלעדי זה לקיים המצוה ובטבילה אסור. ולכאורה רציתי לומר דהטעם דשופר ופ"ו הן מצות ההכרחיות שהטילה התורה על האדם ולא יוכל לפטור בלעדם שפיר אמרי' דמצות לאו להנות נתנו אף שא"א בלעדי הנאה אחרת דהמצוה לעול נתנו ולא אכפת לן במה שנהנה דהוא עושה בשביל העול המצוה שהוטל עליו אבל טבילה שאינה מצוה הכרחיות כמ"ש הרמב"ם בספר המצות מ"ע ק"ט שאין הכוונה שיהי' חייב לטהר כל טמא כמו שחייב כל כסות שמתכסה בו בציצית או כל בית שיעשה בו מעקה רק מי שירצה לטהר מטומאתו הנה לא ישלם זה אלא בטבילה במים ע"ש וא"כ אינה מצוה הכרחיות אם כן בכה"ג כל שיש הנאת הגוף בהדי מצותו א"י לקיים המצוה דל"ש לעול נתנו דאינו מחויב בזה ויכול לדחות על ימות הגשמים וכדומה כל שלא יהי' לו הנאת הגוף וע"ז כ' הריטב"א שיטה אחרת דתשמיש א"א בלעדי הנאה וא"כ ס"ל דכל שיש הנאת הגוף בהדי מצותו אסור ולזה ע"כ מוכרח לומר דבשופר אין הנאה זולת המצוה דאינו נהנה בקול ולפ"ז אף בנודר הנאה מכל הנשים וזרע אין לו מ"מ אסור בתשמיש ודמי למודר הנאה ממעיין דאסור בשביל שיש הנאת הגוף בהדי מצותו וע"ז תמה הנמק"י דאכתי לא דמי למעיין דשם אין הטבילה הכרחית וא"כ שפיר כל שיש הנאת הגוף בהדי מצותו אסור משא"כ בתשמיש מצוה לא אכפת לן דהא המצוה לעול נתנו כנ"ל לפרש דבריו הקדושים והקצרים ונימוקו עמו: