שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ה סימן ב׳

ששאלת לבאר כוונת הרז"ה שכתב דהמודר הנאה משופר דמותר לתקוע תקיעה של מצוה דוקא בשופר של ר"ה שהוא מה"ת אבל בתקיעות של תעניות אמרינן מצות להנות נתנו ותמהת דמה טעם יש בדבר הנה בחידושי רבות אמרתי בזה וכעת נראה דבר חדש דהנה באמת ביאור ענין דמצות לאו להנות נתנו פירש"י דלעול ניתן ולא להנאה והדבר צ"ב דמ"מ אית ליה הנאה והנראה לי בזה דהנה בש"ע או"ח סי' ר"ד מבואר דאם אנסוהו לאכול אינו מברך דל"מ הנאה כל שהוא באונס ולפ"ז נ"ל דבר ברור דמכ"ש במי שמחוייב לקיים מצוה דמקרי אונס ול"מ הנאה וא"כ לא גרע מאילו היה שלא כדרך הנאתן דקיי"ל בכל התורה דשלכדה"נ אינו אסור מה"ת ועיין מלמ"ל פ"ד מיסודי התורה שהאריך בזה ולפ"ז שפיר אמרו דמצות לאו להנות נתנו והיינו כיון שלעול ניתן ולא להנאה שוב מקרי שלכדה"נ וליכא איסור מה"ת רק מדרבנן ופשיטא דמצות התורה דוחה איסור דרבנן וז"ב לדעת ולפ"ז ה"ט דהרז"ה דזה דוקא במצות תורה אבל בתקיעות תעניו' דאינו רק מצוה דרבנן פשיטא דמצוה דרבנן אינו דוחה איסור דרבנן ושפיר אמרינן דלהנו' נתנו וז"ב מאד בטעמו ובזה אני אומר דמה שלמד הר"ן מהרז"ה דגם בשופר יש תקיעו' מד"ס ואסור לתקוע לדידיה ולפמ"ש י"ל דכיון דהם מעורבין ביחד אחד מד"ת ושנים מד"ס או להיפך א"כ הו"ל דאוריית' ודרבנן דגם בדרבנן לא מזלזלינן כמ"ש המהר"ש חיין הובא במג"א סי' קפ"ד לענין ברכה רביעית דבהמ"ז ע"ש. איברא דלפמ"ש יקשה א"כ מאי אמר רבא גבי שופר של עולה דיצא דמצות לאו להנות נתנו והרי המלמ"ל נסתפק שם לענין מעילה בהקדש אם מעל אף בשלכד"א ולפ"ז היאך שייך מצות לאו להנות נתנו והיא קושיא גדולה. ובאמת שי"ל שזה טעמו של ר"י דס"ל דלא יצא אף דמסתמ' יסבור מצות לאו להנות נתנו כדס"ל גבי המודר וע' בתוס' ורק דבמעילה שאני ואף די"ל דרבא לשיטתו דס"ל בפסחים דף כ"ו דגבי מעילה בעי כדרך הנאתו וע' בתוס' שם ובמלמ"ל שם אבל העיקר נ"ל דהרי באמת רבינו כ' דלכך יצא לפי שאין בקול דין מעילה ואף שנהנה בשמיעת קול מצות לאו להנות נתנו ובאמת שהלח"מ תמה דרבינו הוסיף על הש"ס ובש"ס לא נזכר זאת ולפמ"ש א"ש דבאמת רבינו ק"ל מה מועיל בהקדש מה דמצות לאו להנות נתנו הא גם שלכד"א אסור וע"ז חידש כיון דבקול אין בו דין מעילה לפי שאין בו ממש ואף שנהנה בשמיעת קול דצריך להמצוה וכמ"ש המהרמב"ח שם מ"מ כיון דזה אין בו ממש וכל שאין בו ממש הו"ל כצל דמותר בבית אליל כמ"ש הטור יו"ד סי' קמ"ב בשם הראב"ד ואף דבע"ז ודאי אסור שלכד"א מה"ת מ"מ באין בו ממש מותר וע' בשעה"מ פ"ד מיסודי התור' ומכ"ש בהקדש דמותר באין בו ממש וא"ש דברי רבינו ודו"ק: