שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ד סימן י״ח

והנה במ"ש למעל' על דברת הש"ך דאף דל"צ דו"ח מ"מ כל שאמרו א"י עדותן בטלה תמהני דהלא ר"ת רצה לחדש בהא דאמרו דלמא במקום סייף נקב הוה והקשה ר"ת דהא אזלינן בתר רובא וכתב ר"ת דודאי בסתם ל"ח ואזלינן בתר רוב מ"מ אם נשאל ויאמרו א"י עדותן בטלה וע' בתוס' חולין י"א ובמכות דף ז' הקשו התוס' על ר"ת דאין זה סברא דאם לא נשאל להם יהי' חייב ואם נשאל ואמרו א"י יהי' פטור ול"ד לסייף וארירן דשם מה"ת לבדות שיפסלו זה את זה אבל כשמכחישין בהדי' פטור וה"ה כל שלא נשאל יהי' חייב וכשנשאל ויאמרו אין אנו יודעין יהי' פטור ע"ש אבל כאן כיון דחז"ל בטלו דו"ח ואמרו דכל שמעידין מסתמא אמת אמרו א"כ למה כשנשאל ואמרו א"י יהי' פטור וצע"ג וע' בתוס' ב"ב דף נ"ו ע"ב ד"ה משלשין שהקשו דלמה לא פריך מנא ידעי קמאי דלאסהודי אתי כדפריך בב"ק דף כ"ד גבי שור המועד ואי נימא דלא כש"ך מה קושיא הא בד"מ לא בעי כלל עדות שאילה"ז משא"כ בשור המועד דהוה ענין קנס ולא ממון גמור דנזק הוה ולא ממון וצריך עדות שאילה"ז וע"כ דגם בד"מ צריך עדות שאילה"ז ודו"ק וע' בטורי אבן בר"ה דף כ"ג ע"ב גבי ומכניסין את הגדול שבהן ע"ש ודו"ק: