ובזה מיושב מה דק"ל דא"כ בשופר של ע"ז דיצא בדיעבד ואמאי והא בע"ז אסור שלכד"א ולפמ"ש א"ש דהא קול אין בו ממש ומותר בשלכד"א אף בע"ז וכמ"ש ודו"ק. איברא דלפ"ז ל"ב הא דאמרו בלולב של ע"ז דיצא משום דמצות לאו להנות נתנו והא שם יקשה דע"ז אסור אף שלכד"א. והנ"ל בזה דהנה השעה"מ שם הביא בשם הרב מוהר"י אשכנזי ליישב דברי הטור בשם הראב"ד דמתיר בצל אף דע"ז אסור שלכד"א וכ' דכיון שא"א לבא לכדרך הנאתו לא גזרו בזה ע"ש ולפ"ז בלולב דמיירי ע"כ שלא נתכוין לזכות בו דאל"כ הו"ל ע"ז של ישראל דל"מ ביטול וא"כ הו"ל א"א בשום אופן לבא לכדרך הנאתן כיון דלא זכה בו ובכה"ג אף בע"ז מותר וז"ב. ובזה מיושב קושית המג"א סי' תקפ"ו על הב"ח דלמה לא מוקי בנתכוין לזכות רק שיש לה בעלים ולפמ"ש א"ש דאם נתכוין לזכות שוב אסור אף שלכד"א וז"ב. ובזה מיושב מה שהקשה השעה"מ דדברי הבעה"מ סותרים דבלולב מוקי גם הרז"ה ביו"ט ב' וקשה הא ביו"ט שני שאינו רק מדרבנן מצות להנות נתנו ולפמ"ש א"ש דל"ש כדרך הנאתן כיון דלא נתכוין לזכות ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.