שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ה סימן י״ז

ומצאתי בשו"ת פני אריה סי' מ"ז שהאריך דמותר ללמוד אצל נר חנוכה דלא חשוב הנאה דמצוה לאו להנות נתנו ונדחק שם בלשון הרז"ה דאוסר ללמוד בספר ע"ש. והי' יכול לדרוש מרגנית' דהרז"ה לשיטתו דס"ל דבדרבנן מצות להנות נתנו ולימוד בספר אינו רק דרבנן דיכול ללמוד בע"פ ובלא"ה מצות לאו להנות נתנו בעצמם לכתחל' אסור כמ"ש המלמ"ל פ"ה מאישות ובמגיה שם ועיין בב"י וט"ז או"ח סי' שס"ג ס"ק ה' לענין עצי אשרה והט"ז הקשה דעצי אשרה אפרה אסור. ולכאור' בזה יש לומר דמצות לאו להנות נתנו ומה בכך שנהנ' מאפר לערוב וכתותי לא שייך שכבר שרפו וקיים מצותו ובתשב"ץ ח"ב סי' ל"ד כתב דיש היתר בביטול גופו וכוונתו דע"י השריפ' נתבטל גוף האשרה וצ"ע דא"כ באשרה של ישראל דאין לו ביטול מאי איכא למימר ומחוורת' כמ"ש ואף דמטלטלין דבר הרשות נראה לפענ"ד דכיון דעיקר מה דנהנה ע"י הערוב הוא שלא עבר על איסור הוצא' זה מחשב דבר מצוה מיהו זה אינו דאנן מצינו דאם מערבין לדבר הרשות אסור לערב בא"ה כדאמרו בנדרים דף למ"ד וע"כ יפה תמה בזה הט"ז ומצאתי בישוע"י שהרגיש בזה מיהו י"ל דמקרי הנאת הגוף בהדי מצותה וכיון דקי"ל שבת הואיל דהותר' הותרה א"כ לא בא הנאת הגוף בהדי מצותה וצ"ע בזה: