והנה התוס' בחולין דף ק"מ כתבו דבקרבנות ל"ש הנאה משום דמצות לאו להנות נתנו וע"ז שאל אותי החריף והבקי מו"ה יצחק שמעלקיש נ"י במ"ש הרמב"ם בפ"ז ממעיל' הלכה ה' הפריש מעות לחטאת חלב וקנה בהם חטאת לדם בשוגג כיפר לפיכך מעל וע"ז הקשה דאיך שייך מעילה והא לא נהנה כלל דמצות לאו להנות נתנו. והשבתי בראשית ההשקפ' דמלבד דרבינו לא ס"ל כן כמ"ש בפ"ה מאיסורי מזבח ה"ט כמ"ש המלמ"ל שם אף גם דכל הטעם דמצות לאו להנות נתנו משום דצריך לקיים המצוה דלעול ניתן ולא נתכוין להנות ולא איכפת לן בהנאתו ולפ"ז כיון שזה הי' חטאת חלב וא"כ לא עשה מצותו דבאמת הי' צריך להקריבו לשם חטאת חלב רק ששגג והקריבו לשם חטאת דם בכה"ג ל"ש מצות לאו להנות נתנו דלא עשה כמצותו ושפיר מעל ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ה סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.