שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ד סימן ג׳

ובגוף דברי הש"ך הנ"ל נראה לפענ"ד לחלק דבאמת בד"מ י"ל דלא בעי דו"ח משום נעילת דלת אמנם זה דוקא כשיש עליהם שם עדים רק שאינם בגדר הזמה בזה י"ל דבד"מ לא בעי אבל כל שאין שם עדים עליהם פשיטא דאף בד"מ בעינן שם עדים ע"ז ולפ"ז אין ראיה מעדים קרובים לדיינים שפסול אף בד"מ משום דכיון דקרובים פסול ואין עליהם שם עדים ניהו דבד"מ ל"ש הטעם דלא בעינן שאי"ל מ"מ כל שנפסל מגדר עדים גם בד"מ פסול. ובזה יש לקיים דינו של הש"ך ולא מטעמיה דבאמת לכתחלה א"צ לחקור כלל דהא כל ששם עדים עליהם רק דאינם בגדר הזמה שלא אמרו היום א"כ בד"מ בטל דו"ח וממילא גם זה א"צ לחקור ומה בכך שלא יהיו בגדר הזמה מ"מ שם עדים עליהם ומוקמינן לשני עדים אחזקתייהו דכשרים הם אבל כל שנחקרו ואמרו א"י כיון דבד"נ פסול וניהו דשם פסול משום שאאי"ל אבל עכ"פ אין תורת עד לכל מי שאומר א"י בחקירות ומשום דעדים צריכין לדעת כל מה שנוגע לחקירות וכיון שאין שם עד עליו פשיטא דפסול גם בד"מ אבל כל שלא נודע שא"י פשיטא דעדים הם אף שאינם בגדר הזמה וז"ב מאד. ובזה נדחה כל ראיות הש"ך ודו"ק וזה לדעתי מ"ש בב"ק דף ע"ה ע"ב והא קי"ל דעדות שאי אתה יכול להזימה לאו עדות היא ה"מ היכא דלא ידעי באיזה שעה ובאיזה יום דליכא עדות כלל וכו' והיינו דשם לא מקרי עדים כלל ובזה אף בד"מ פסול אבל כל שהם עדים כשרים אף שאינם בגדר הזמה כשר בד"מ שהרי בטלו דו"ח: