דרך אגב אומר במ"ש רשב"ם בב"ב דף נ"ו במשנה דמשלמין את הכל דמי הקרקע בשויו דכתי' כאשר זמם ולא כאשר עשה לבד הקרקע שנוטל מהמחזיק ודבריו תמוהים דהרי הנימוק"י הקשה דלמה יועיל עדותם הא הו"ל כאשר עשה ומתרץ או דבממון ל"ש כאשר זמם ולא כאשר עשה או דמיירי דלא היו המחזיק בקרק' וא"כ הרשב"ם דכתב מפני כאשר זמם ולא כאשר עשה הוא תמוה וכבר נשאלתי בזה מא' מברעזאן ושמו הרב ר' דוד מאיר פריש נ"י. והנראה בזה דהרשב"ם כיון כוונה אחרת בזה דל"ש כאן כאשר עשה כיון דהם באו להפסידו דמי הקרק' ועל הדמים ל"ש כאשר עשה. ויש להמתיק יותר דגוף הקרק' גם בלא הזמה רק בהכחשה הוה מוקי תרי להדי תרי ואוקי ארעא בחזקת מרא קמא והזמתם לא הי' רק שאם נתקלקל השדה וישטוף יהי' צריך לשלם מעות ובממון שייך כאשר זמם ולא כאשר עשה וז"ש דמי הקרק' דכתי' כאשר זמם ולא כאשר עשה וז"ש לבד הקרק' שנוטל והיינו שזה אינו נוטל מתורת כאשר זמם רק בשביל שנתכחשו עכ"פ ובזה ל"ש כאשר זמם ולא כאשר עשה דהא בהכחשה ל"ש זאת ואם שטף הקרק' אז שוב הוה כאשר זמם ולא כאשר עשה ודו"ק היטב כי הוא דבר חדש:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ד סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
