והנה בגוף דברי הש"ך תמהתי דלדבריו דבעינן עדות שאילה"ז רק דבסתמ' תלינן שהוא עדות שאילה"ז אבל אי אמרו א"י בטל העדות דלא יוכלו להזים וא"כ לדבריו צ"ל דעדות שבשטר מסתמ' תלינן שבאותה שעה חתמו ונוכל להזימ' ובאמת שיטת הרז"ה דכל עדות שבשטר ל"ש הזמה דיכולין לתלות באיחור וע' ש"ך סי' ל"ז ס"ק י"ג. ובלא"ה ממקומו הדבר תמוה דהרי הש"ך פריך ואי ס"ד בעי דו"ח היכי תלינן שמא אחרוהו וכתבוהו וא"כ ל"מ לשיטת הת"ח וכן פירש הראב"ן והש"ך בסי' ל"ז שם הסכים לזה דקושיית הש"ס דאם נתלה באחרוהו וכתבוהו לא נכשיר שום שטר דהרי אילה"ז וע"ז משני הש"ס דלאחר התקנ' לא בעי דו"ח ולא בעינן עדות שאילה"ז א"כ מבואר בהדי' דלא כש"ך אלא אף לפירש"י דקושיית הש"ס דאיך מכשירין מספק והא העדים נתכחשו בפנינו וע"ז משני דלאחר שבטלו דו"ח מכשרינן א"כ הרי דאף בהכחישו מפורש לפנינו תלינן באיזה דבר להכשיר השטר א"כ מכ"ש דאם אמרו א"י בעדות דלא פסלינן ואולי שכחו אח"כ וע"כ דברי הש"ך צ"ע:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ד סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.