שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ד סימן י״ג

והנה לכאורה יקשה דאם נימא דבעינן בד"מ עדות שאי"ל א"כ יקשה בנסכא דר"א דהו"ל מחושואיל"מ ואמאי הא שיטת התוס' בב"מ דף ד' דגם בע"א היכא דמחייב ממון שייך בדין הזמה יעו"ש ובקצה"ח סי' ל"ח בסופו ולפ"ז לפמ"ש בשו"ת מיימוני השייך לספר משפטים סי' ס"א דבנסכא דר"א ע"כ מיירי דבא ע"א שאמר חטף קודם שטען אין חטפתי דאל"כ בא לממון תיכף ע"ש ולפ"ז הו"ל עדות שאאי"ל דאם נזים אותו יאמר דהוא לא רצה רק לחייבו שבועה ולא ממון דהיה יכול להכחישו ולטעון לא חטפתי ולמה הודה שחטף וצ"ל דמכאן ראיה לשיטת הר"ן בסי' מ"ז דע"א אף במקום דהאמינה תורה יכול לחזור כשנותן אמתלא ולפ"ז שפיר חייב העד דכל שראה שטוען חטפתי היה לו לחזור ואין לך אמתלא גדולה מזו דיכול לומר לא רציתי רק שישבע ולא ממון וז"ב הן אמת דלפ"ז צ"ב מ"ש הריב"ם בב"ב דף ל"ז דלכך לא נאמן במגו דלא חטפתי ולשבע דדידיה חטף משום דכל שאינו נשבע כנגדו הו"ל כשנים דהתורה האמינה לעד או שישבע נגדו או שישלם והרי כל הטעם דיכול לחזור בע"א משום דאף דהאמינה תורה לא נחשב עדותו כ"כ שלא יהיה יכול לחזור וא"כ ע"כ דלא נחשב עדותו כשנים דבשנים א"י יכול לחזור אף באמתלא וא"כ עכ"פ ל"ש לומר דהוה מגו בשנים דכל שאתה רוצה להאמינו כשנים שוב הו"ל עדות שאאי"ל והבן כי היא דק שכלי איברא דבחידושי אמרתי בישוב קושית התוס' דבאמת צריך להבין מ"ש הרשב"ם שם דאם לא היה ע"א הי' נאמן לומר דידי חטפתי במיגו משום דמוחזק בממונא ולמה לי הטעם דמוחזק ות"ל דיש לו מגו וצ"ל דבאמת יקשה כיון דכל שחטף אנן סהדי דלאו שלו חטף דחזקה מה שיש ביד אדם הוא שלו וא"כ הו"ל מיגו במקום חזקה דהוא אבעי' דלא אפשיטא וצ"ל דכל שלא ראינו שחטף והוא מוחזק בממונו א"כ ל"ש החזק' דכל מה שביד אדם הוא שלו דאדרב' א"כ הוא בודאי שלו והפה שאסר הוא הפה שהתיר וזה עדיף ממגו ועיין בש"ך סי' ק"ח ובסי' פ"ב ס"ק ג' דכל שיש לו חזקת ממון אמרינן מגו במקום חזקה ומכ"ש כאן ולזה כוון הרשב"ם במ"ש שזה מוחזק בממונו ומעתה כל שיש ע"א עכ"פ הו"ל גזלן כל דחטף א"כ שוב הו"ל מגו במקום חזקה ובזה ניחא מה שסיים הש"ס כיון דחטף הו"ל גזלן והוא לכאורה שפת יתר ועיין חידושי רמב"ן ולפמ"ש א"ש דכיון דהו"ל גזלן הו"ל מגו במקום חזקה וז"ב אברא דאכתי קשה כיון דהוא רק אבעיא דלא איפשטא הו"ל קולא לנתבע אך ז"א כיון דבאמת הו"ל מחושואיל"מ א"כ בלא המגו בודאי אינו מוחזק בממון כיון דה"ל מחושואיל"מ א"כ שוב הוה מגו במקום חזקה ובזה מיושב קושית התוס' דלכך לרב ושמואל דל"ל מחושואיל"מ ופטור שוב הוה ליה מגו ואף דהוא במקום חזקה מ"מ כל דפטור ל"ש מגו אף במקום חזקה ודו"ק. ומן האמור צדקו דברי הסמ"ע סי' ע"ה שכ' דלשיטת ריב"ם דהו"ל מגו במקום עדים אף החזרתי אינו נאמן לטעון ותמה הש"ך דלא עדיף משני עדים דנאמן לטעון החזרתי ולפמ"ש א"ש ניהו דאם הי' טוען החזרתי הי' נאמן אבל להאמינו במיגו דהחזרתי הו"ל מגו במקום חזקה דאינו נאמן כמו במגו במקום עדים ועיין בתוס' ב"ב דף ה' ודו"ק היטב בכל מ"ש: