שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ד סימן י״א

וע"ד פלפול אמרתי בישוב קושית הבעל העיטור הנ"ל דלמה לא אמר עולא הטעם משום ב"א דהנה בהא דאמרו בגיטין דף י"ח גיטין הבאין ממדינת הים מא"ל ומשני דקלא אית להו והקשו התוס' דאכתי שייך משום ב"א דניהו דידוע שלא בא לידה ביום הכתוב בו מ"מ יכלה לומר שבא לידה קודם שזינתה ותירצו דכיון דקלא אית להו וידעו שלא נמסר ביום הכתוב בו ומסקו אדעתייהו לידע יום שנמסר והקשיתי בחידושי דאכתי שייך משום ב"א דהרי מבואר באהע"ז סי' א' ס"ו בהג"ה דמי שנשתמדה אשתו מזכה לה גט ע"י אחר ומטעם דזכות היא לה שתזנה פנויה ולא א"א כמ"ש בפסקי מהרא"י סי' רכ"ו ולפ"ז ה"ה כאן כיון שיש לחוש לחיפוי משום זנות וא"כ מה הועילו בתקנתם הא בכה"ג דזכות הוא לה יוכל לומר שזיכה לה הגט ומיד שבא ליד השליח הרי היא מגורשת וא"כ מה הועילו בתקנתם (הא בכה"ג זכות היא לה) והיא קושיא גדולה וצ"ל דכיון דבעינן שיאמר שבאמת כוון לזכות לה ולדעת קצת פוסקים בעינן שתהיה היא מהדרת אחר גט כמבואר סי' ק"מ ס"ה ולפ"ז אם יאמר שכוון לזכות והיא היתה מהדרת אחר גט באמת יהיה החיפוי כדין שכבר היא נתגרשה דזכות הוא לה וכל שהחיפוי כדין לא חיישינן כמ"ש התוס' בגיטין דף ל"ג ד"ה ואפקעינהו אבל עכ"פ בסתם גיטין הבאים ממדה"י שפיר הועילו היכא דלא היתה מהדרת אחר גט וגם הוא לא כוון לזכות דמנא ידע במדה"י שהיא תרצה לזנות שיתן לה גט ובלי ספק לא נחשדו ישראל ע"ז וגם היא איך תדע להדר אחר גט כל שהוא במדה"י ולכך שפיר הועילו בתקנתם וז"ב: