שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ד סימן י׳

והנה לפמ"ש הפ"י בביצה דף ז' גבי שאור וחמץ דל"ש עונשין מן הדין כיון דשאור ג"כ חמץ הוא רק שחימוצו קשה אבל כיון ששם חמץ עליו ל"ש עונשין מן הדין ע"ש לפ"ז צ"ב דלמה לא יהי' כאשר עשה מק"ו דכאשר זמם ול"ש אין עונשין מן הדין דבכלל כאשר זמם הוא וצ"ל כיון דמ"מ ענין נפרד הוא שייך עונשין מה"ד וז"ב. ולפ"ז אם כאשר זמם הוא בעצמו כאשר עשה הי' מקום לומר דעונשין מה"ד אלא דא"כ אין מקום לקושית הריטב"א הנ"ל ובאמת גוף דברי הפ"י הנ"ל במחכ"ת לא הרגיש שאף בזה אין עונשין מה"ד דמקורו במכות דף ה' ע"ב גבי בת אביו שהיא בת אמו מבואר דלא כדבריו ששם הוא בעצמו נכלל בבת אביו שלא בת אמו וע"כ דלא כהפ"י. ובחידושי לרמב"ם הלכות טומאת מת פ"א הארכתי בזה ואכ"מ. והנה לכאורה הי' נ"ל ראיה להש"ך דאף דלא בעי דו"ח כל שאמרו א"י לא הוה עדות מהא דכתב הרא"ש דגט מוקדם אם נשאת לאחר הגט בטל ולא תפסי קידושי שני ותמה הב"י סי' קכ"ז כיון דאינו רק פסול דרבנן כמו כל פסולי דרבנן דרבנן תקנו זמן בגיטין א"כ מה"ת לומר דלא הוה גט כלל ע"ש שכתב שהוא היפך דעת כל הפוסקים ולפמ"ש יש ליישב דהרי הפ"י הקשה בסוגיא דזמן בגיטין דלמה לנו שום טעם הא הו"ל עדות שאילה"ז והרי בעינן דו"ח וא"כ בעינן זמן אבל כבר כתבתי על הגליון שבמחכ"ת לא זכר שם שכבר קדמו הרשב"א בתשובה הובא בב"י אהע"ז סי' י"א והביא מזה ראיה דגיטין וקידושין שוין לד"מ דלא בעי דו"ח ע"ש ולפ"ז זהו נכון על גוף הדבר דלא נבעי זמן משום דלד"מ דמי ולא בעי דו"ח אבל כל שכבר תקנו זמן משום ב"א ופירי ורק דהוא מוקדם בזה פשיט' דפסול דהרי לא גרע מאילו אמרו א"י שפסול אף בד"מ מכ"ש במוקדם בבירור שבודאי א"י להזים אותם וזה גם בד"מ בטל העדות וא"כ ממילא בטל הגט משום דבעי דו"ח ובטל העדות וז"ב. איברא דלפ"ז יקשה הא דפריך הש"ס בגיטין דף כ"ו קפסיק ותני ל"ש מן הנשואין ול"ש מן האירוסין בשלמא לר"י ניחא אלא לר"ל דאמר משום פירי ארוסה מי אית לה פירי ומה קושיא הא שם קאי על מה דצריך להניח מקום הזמן שלא יהיה מוקדם והא מוקדם בודאי פסול משום דו"ח וכמ"ש והיא קושיא גדולה וצ"ל דמכאן ראיה לפירוש הבעל העיטור שהביא הפני יהושע שם דעיקר קושית הש"ס הוא לענין עיקר כתיבת הזמן של ארוסה בגט דלמה ליה לר"ל כלל ע"ש. ובזה מיושב קושית התוס' שהקשו דלמה לא פריך על נכתב ביום ונחתם בלילה דפסול דפסיק ותני ל"ש מן הנשואין ול"ש מן האירוסין ולפמ"ש א"ש דבמוקדם מהראוי לפסול משום דו"ח וכמ"ש ודו"ק. איברא דלפ"ז צריך להבין הא דאמרו שם הא מלתא שמעת מני' דעולא וכו' האומר כתבו גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט ואמר עולא מ"ט משום שמא יאמרו גיטה קודם לבנה וכו' ולמה לי האי טעמא הא הו"ל מוקדם ופסול משום דבעי דו"ח. אך ז"א דשם נכתב באותו יום והזמן היה כהוגן רק שנמסר אח"כ ושפיר שייך ביה דו"ח דלא הו"ל מוקדם לענין זה וצריך הטעם משום שלא יאמרו גיטה קודם לבנה. ובלא"ה ל"ק משם דהרי באמת יקשה למה לא פסול משום ב"א וכבר הקשה כן הבעל העיטור וכתב דמכאן ראיה דעולא לא ס"ל הטעם דב"א ומשום פירי ע"כ ג"כ ליכא למיחש וע' בתוס' שם וברא"ש פ"ב דגיטין וא"כ שוב לא תקנו זמן כלל וכבר כתבתי במק"א דכל דל"צ זמן ל"ש למפסל משום דו"ח דכל של"צ להזמן לא הצריכה תורה לדו"ח וכמו בכל איסורין היכא דליכא חשש לממון שלא כדין או לזנות לא בעי דו"ח ע"ש וא"כ ממילא לא בעי דו"ח והבאתי ראיה לזה דאל"כ יקשה מ"פ ארוסה מי אית לה פירי והא בארוסה שוב שייך משום דו"ח דכל הטעם דלא בעי דו"ח משום דלד"מ דמי ומטעם דיש לה כתובה ופירי ובארוסה דל"ש כתובה ופירי דאין לה שוב בעי זמן משום דו"ח וא"ל דלא פלוג חז"ל ואף בארוסה לא בעי דו"ח וכמ"ש הרמב"ן הובא בב"י באהע"ז סי' י"א דז"א דא"כ נימא כיון שתקנו חז"ל בנשואה משום פירי ואצרכה זמן שוב לא פלוג להיפך דגם בארוסה בעי זמן והיא קושיא נפלאה לפענ"ד ולפמ"ש יש ליישב דעיקר הקושיא כיון דא"צ זמן בארוסה שוב לא בעי דו"ח כלל וכמ"ש והארכתי בזה בחידושי לסוגיא דזמן בגיטין. ובגוף ראיית הבע"ה שהביא הרא"ש בפ"ב דגיטין דעולא ע"כ לא ס"ל הפסול דב"א דאל"כ למה לא אמר הטעם משום זה לא הבינותי דהא לדעת רוב הפוסקים גם בגט מוקדם דהיינו שנכתב ונחתם בזמנו רק שלא נמסר עד אח"כ יש תקנה לתתו ע"י שליח וע' סי' קכ"ז ס"ה ובב"ש ס"ק ו' ע"ש וא"כ בכה"ג שכתבו עכשיו כהוגן רק שלא נמסר עד לאחר הנשואין ל"ש מוקדם והי' כשר ע"י שליח ולכך צריך הטעם שמא יאמרו ויש ליישב בזה קושית התוס' ד"ה הכא ע"ש: