שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ג סימן ט׳

ואגב אכתוב במעשה שהי' ב"ק קאזווע שסדרו גט לאיש א' שהי' נקרא ארון בקמ"ץ וכתבו אהרן המכונה ארון כמ"ש בב"ש בסדר הגט ושאל א' אם יפה עשו וכתבנו שזה טעות דהי' צריך לכתוב דמתקרי כיון דגם שם ארון הוא שם קודש צריך לכתוב דמתקרי וכל שכ' המכונה במקום דמתקרי הוא פסול וע"ז השיב הרב האבד"ק קאזווע לחלק בין כשהשם השני הוא שם תואר או שנמצא זה השם בש"ס שפיר מקרי שם הקדש אבל כאן שם ארון הוא ע"ש תיבה ול"ש לקרות אדם בשם זה ואף דגם רחבי' דמתקרי חבל הא חבל אינו שם התואר ואפ"ה כ' הב"ש לכתוב דמתקרי חבל ע"ז כ' כיון דכתיב יעקב חבל נחלתו הוא שם התואר וע"ז השבתי לו דחלילה לחלק בחילוקים בדויים מלב והראיתי שביש"ש גיטין פ"ד אות כ"ח כ' לענין מנחם מן דיש לכתוב יותר מנחם דמתקרי מן כיון שהוא כתוב בתורה וגם הוא בקריאה שם דבר שנאמר ויקראו שמו מן הרי דשם הוא שם דבר ולא שם התואר ואפ"ה כל שנמצא בלה"ק שם זה כותבין דמתקרי וגם מרחבי' דמתקרי חבל היא סתירה גדולה לחלוקו ומ"ש דחבל הוא שם התואר הראיתי לו הדברים מפורשים כי הגאון מוהר"י חריף ז"ל מעיד שראה איש א' בבוטשאטש שחתם עצמו חבל בב' ווין וכ' דע"כ ט"ס הוא וצ"ל בב' רק דשינה משום דקריאת שם חבל הוא ע"ש הצער חבלי לידה הרי דאינו נגזר כלל משם יעקב חבל נחלתו וע"כ אמרתי שגם זה הבל ואין לנו אלא כפי המבואר בש"ע סי' קכ"ט שכל ששני השמות הם בלה"ק יש לכתוב דמתקרי ואין לחלק בחילוקים זרים הארכתי בזה ולא הנחתי העסק. והנה הרב לפי שהיה קשה בעיניו שיתן גט אחר שלח הדברים אל כבוד אבי מורי הרב הגאון נ"י וכבוד אבי מורי הרב הגאון נ"י כתב אלי להפך בזכות הרב אחרי שכבר נעשה מעשה להיות כי לדעתי מה שמבואר בש"ע כל ששני השמות הם קודש שיש לכתוב דמתקרי ואין דומה לשם עזרא עוזר מנחם מן כי שם שני שמות שונים המה בנקודתם ובאותיותם וקריאתם וע"כ קרוב הדבר כי מן השם עברי נגזר כי מדוע יכנו את עזרא בשם עוזר או מנחם בשם מן אשר לא ידמה לו ולא ישוה לו אבל אהרן ארון לא נבדל ממקורו כ"א בנקודה אחת מפתח לקמץ ומי לא ידע כי כן דרכינו להפוך הפתח לקמץ בשפת ההמון כאשר יאמרו מן תענית תענית ובשפת אשכנזי כמעט כל הפעלים נהפכו בלשונינו מפתח לקמץ כי כן תאמר על צאהלען צאהלען וכדומה והביא כדמות ראיה מהא דאמרו הקורא לאהרן הרן ע"ז נאמר ודילוגו והרי הרן הוא בקמץ וע"כ שההמונים היו מהפכים הפתח לקמץ ומדוע נדלג הרים ולגזור אומר אשר הוא נגזר מן ארון אשר אין ערוך אליו לשם בן אדם וכאשר יפה אמרת וכי ארון גברא הוא ושיחת ת"ח צריך לימוד והאריך הרבה לבל יצטרך גט שנית אחרי שכבר נעשה המעשה. הנה לדבר הזה יסלח לי דלכל הדברות ולכל האמירות תמהני דע"כ לא משנים ההמון כ"א פתח לקמץ ומשנים הנקודות אבל לשנות האות הה' ולעקרו לגמרי ולהטיל ו' אחר הרי"ש זה לא מצינו ואם היו קורין אהרן בקמץ הי' בלי ספק משם אהרן אבל כל שקורין ארון למה לא נימא דנקרא ע"ש ארון ומי יודע מה נולד בעת ההוא אשר ע"כ קראו לו ארון ודו"ק חזי בשם שאול שואל שכל שם שאול נקרא במדינתינו שואל ומי לא ידע שבודאי נגזר משם שאול ואפ"ה דעת הגאון בטיב גיטין באות שי"ן ס"ק א' דיש לכתוב שאול דמתקרי שואל ע"ש שהאריך ומדמה לרחבי' דמתקרי חבל ומאד קשה הדבר לחלק בענינים אלו אשר צר לנו מהתהלך ברחבה בהוויות דאביי ורבא וצריך לשקול בפלס ולדמות הדברים. אך מ"ש דכיון דדעת הב"ש דא"צ לכתוב כלל ארון כי הוא קיצור השם וכל שא"צ לכתוב שוב אף אם שינה כשר כמו בשינה מקום עמידה ואף שהב"ש כ' דבשם אדם ל"ש זאת דיאמרו דאין זה המגרש כאן ל"ש זאת דהא באמת כ"ע יודעים דנקרא שמו ארון וכן נכתב בגט רק החשש הוא אולי עיקר שמו ארון בל' עברי וכאן כתבו המכונה דמשמע דנגזר משם אהרן והוה שינוי בשם ושקר הוא ובכה"ג גם אם לא נכתב כלל כשר ואין זה שקר דהעדים אינם מדקדקין בזה רק דהחשש שמא יאמרו שאין זה שם המגרש אבל בזה ל"ש דהא ס"ס הכל יודעים דשמו ארון כשנכתב וכי ידרשו שמות מה שבאמת ידענו דנגזר משם אהרן. הנה אם אמנם הדברים ראויים למי שאמרם אבל אחר העיון לא כן אבי לא כך למדתני רבינו דטעם המכונה הוא שבשם של קודש לא שייך המכונה כי מכונה הוא שנתכנה שמו ונהפך לשם אחר והוא באמת שמו האמיתי וא"כ אדרבא כיון דהכל יודעין ששמו הוא ארון א"כ איך שייך ע"ז דנתכנה שכינוי הוא ע"ש היפוך וע' איוב על פסוק לא ידעתי אכנה דכינוי הוא נגזר מל' היפוך ושינוי וכאן הוא שמו העיקרי וע"כ לפענ"ד בזה אין לו תקנה ואם ניקל לכתוב גט אחר צריך לכתוב גט אחר ודו"ק וע' רמ"א בתשובותיו סי' פ"ב על שם שלמה שלמן שיש לכתוב דמתקרי ול"ש המכונה כי הוא לה"ק שם שלמון ושלמן בל' חז"ל ברכות ל"ט וכ' שם דמ"ש בטור הארוך שלמה המכונה סלמן לאו דוקא ולא דק להבדיל בין מכונה למתקרי ועוד כתב די"ל דנקרא סלמן בסמ"ך בל' הגוים ואינו רק כינוי הרי ברור דאף דבודאי שלמן נגזר משם שלמה וכדקאמרו שלמן את שלמה ושלמה משנתך ואפ"ה כל דבל' הגוים היה נקרא שלמן בש' היה שייך דמתקרי ואף שאינו רק שינוי בהברה וטעמ' דמלת' משום דמתקרי שייך טפי כיון שנקר' כן ואדרב' אם שמו העיקרי כך בודאי שייך שם זה דמתקרי משא"כ המכונ' דהוא מורה על היפוך ונתכנה וז"ב מאד שוב ראיתי בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק ס"ד שכתב דאם בדיעבד כ' במקום המכונה דמתקרי וכן להיפך במקום דמתקרי המכונ' דכשר דאין בו שום לעז משינוי השם רק משום ותבחר לשון ערומים אבל אח"כ נסוג אסור עפ"י דברי הב"ח דכ' דאם במקום דמתקרי כ' המכונ' דפסול ע"ש ולפענ"ד הי' מקום לדחות דאין ראיה מהב"ח דע"פ שיטתו יש מקום לפסול וכמ"ש משא"כ לדידן וע"כ צ"ע בזה: