ובזה יתיישבו דברינו בהגהותינו לאלפסי על הר"ן שם בישוב קושית המחנה אפרים ונסתיענו מדברי הרמב"ן הנ"ל ושאלני אחד דהרי הרשב"א בחידושיו השיג על הרמב"ן ולפמ"ש א"ש דניהו דשם השיג עליו אבל בהך דהכא מודה הרשב"א להרמב"ן וז"ב ועדיין צ"ע ועיין גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק ס"ד ואין הזמן מסכים כעת לעיין בזה ואגב אכתוב מה שראיתי בספרי הרמב"ם שנדפסו בבארדיטשוב בסוף ח"ג שם נדפסו קצת הגהות על הרמב"ם ובסופו נדפס איזה ענינים בשמות גיטין והביא דאחד היה שמו ארי' זאב והכינוי הי' ליב וואלף היאך לכתוב בגט דאם יכתוב ארי' זאב המכונה ליב וואלף יחשבו כי לזאב הוא הכינוי ליב וואלף והשיב דאין לחוש בזה ומקרא מלא הוא אבני שהם ואבני מלואים לאפוד ולחשן. ולפענ"ד אין ראיה מלשון הכתוב דל"ש לטעות ומסתמא כל אחד קאי על מה שנצרך משא"כ בלשון הגט דהרבה דברים נתקנו להוציא מלב הטועים כדאמרו בגיטין דף פ"ה כמה דיוקים וגם ע' בתוס' ע"ז דף כ"ד ד"ה ואבני מלואים ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ג סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.