והנה במ"ש התוס' דדוקא לר"מ בעי מוכח מתוכו הקשה בישועות יעקב סי' קכ"ח ממ"ש התוס' בכתובות דף ק"ב דכל שכ' ואני ערב ולא פי' שמו לא ניכר מתוך השטר מי הוא הערב ול"מ אף לר"א דע"מ כרתי שלא ניכר מה שמסרו מי ומי המוכר ע"ש ולפענד"נ דש"ה שבעינן לדעת מי הוא המחייב עצמו מתוך השטר וכל שלא ניכר מתוך השטר הו"ל מלוה ע"פ ואין עדים מוציאין קול שע"מ א"י רק שמסרו שטר זה ובשטר לא מבואר מי הוא הערב משא"כ כאן כיון דעשה ע"מ ונתן הגט בידים מה אכפת לן מה דלא מבואר מתוך הגט כיון דע"מ אומרים שזה נתן הגט ובגט כתב בו ענין הגירושין סגי וז"ב ובמ"ש י"ל הא דכתבו התוס' להקל בבת כהן והנוב"י מהדו"ק חלק אהע"ז סי' פ"ט האריך בזה דהתוס' לא קאמרו רק בשטרות ולא בגט דבגט מ"מ מפסל דהו"ל שינוי ולפמ"ש י"ל דבאמת לר"א דס"ל ע"מ כרתי א"כ הע"מ לא העידו שהוא כהן רק שזה גירש את אשתו וזה באמת גירש את אשתו ואף דהוה מזוייף מתוכו ע"ז יש לסמוך כיון דעדים לאו אכולה מלתא קמסהדי ולא העידו ע"ז שוב כשר עפ"י ע"מ ולא מקרי מזוייף מתוכו ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
