שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ב סימן ד׳

ובגוף הקושיא על שו"ת הרמ"א בענין מ"פ עיין כו"פ מ"ש בזה ודבריו תמוהין דכל שסופו לרצון אף שתחלתו לא היה לרצון אפ"ה מכשיר וא"כ כיון שלבסוף שכבר נמלח שוב היה מוכשר מהדחה הראשונה וכן מקשים העולם וכמדומה שכן ראיתי בספר רב משלם שזקני הח"ץ ז"ל דחה כן דברי הגאון מוהר"מ מהראדני שכ' ג"כ כן ע"ש ולפענד"נ דיש לדחות דשאני התם דסופו לרצון היינו שהי' אותו הדבר בעצמו ניח' ליה אבל כאן הדחה הראשונה לא ניח' ליה גם כעת דאם לא הי' מדיחו ולא הי' מולח ומבשל הי' יכול לצלותו. אמנם בלא"ה לפמ"ש הרמב"ם בפ"ו מט"א דבעינן שיהיה מוכשר ברצון הבעלים ובכ"מ הביא כן בשם הרשב"א ולפ"ז משכחת לה שאחר הדיחו ומלחו והדיחו שנית ובשלו דנמצא דהדחה הראשונה לא נתכשר שלא היה ברצון הבעלים דהי' יכולין לצלותו משא"כ הדחה אחרונה הי' לרצון הבעלים ודו"ק היטב כי קצרתי: