שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ב סימן ב׳

בדבר אשר שאלת בשיעור השהייה במלח שמבואר בש"ע יו"ד סי' ס"ט ס"ו בהג"ה שהוא שיעור שעה והתה"ד סי' קס"ז כ' סמך לזה מהא דאמרו ר"פ תמיד נשחט דף נ"ח דבחל ע"פ להיות בע"ש דאיכ' צלייה דלא דחי שבת אוקמ' ליה אדיניה בשש ומחצה הרי דשיעור צלייה הוא שיעור שעה וכיון דשיעור מליחה היא כשיעור צלי' א"כ גם במליחה הוא שיעור שעה וע"ז הבאת קושית הכו"פ דהא אמרו בשבת דף כ' דמשלשלין את הפסח עם חשיכה וא"כ אין צורך שעה לזה וע"כ דהשעה היא כדי הכנת עצים לצלי וכדומה וא"כ אין ראיה להשיעור והנה גם הבכ"ש בפסחים שם הקשה כן. אך לכאורה רציתי לומר דכוונת התה"ד דבאמת אם נימא דגם לצלי צריך מליחה וכמבואר בסי' ע"ו וא"כ היה הפסח צריך מליחה וע' תוס' פסחים דף ע"ד ד"ה כבולעו וא"כ היה צריך לשהות במלחו שיעור המליחה א"כ לכך היה צריך שיעור שעה לענין המליחה גופא. אך באמת ז"א דמלבד דהלשון של התה"ד אינו מורה כן אף גם דפשיט' דלצלי ודאי לא בעי שישהה במליחה כ"כ ואדרב' בלא הדיחו תחלה אסור שישהה במליח' כמבואר בסי' ע"ו ואף אם הדיחו תחלה פשיט' דלא בעי שיעור שעה בזה אך בגוף קושית הכו"פ והבכ"ש לא ידעתי דאטו הא דקתני משלשלין את הפסח עם חשיכה מיירי עם חשיכה ממש וע' בתוי"ט מ"ש שם לענין אין צולין בצל וביצה עם חשיכה ע"ש דעם חשיכה מיירי קודם שיעור בה"ש ואף דשיעור בה"ש אינו רק ג' רביעי מיל כמ"ש סי' רס"א מ"מ לפמ"ש הב"ח בשם היראים דמתחלת השקיעה הוה לילה וג' רבעי מיל קודם זה הוה השיעור בה"ש א"כ י"ל דלענין זה נחשב השעה מקודם ואף לכל הפוסקים מ"מ מסתמא לא היו משהין כ"כ סמוך לפסח והרי דעת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קנ"א דמה שממעטין זמן אכילה בתחלת אכילתה זה הוה ג"כ מיעוט וא"כ בלי ספק היו צולין שיהי' בתחלת הלילה ממש ראוי לאכילה ובפרט בפסח בזמנו בהול ועובר על נותר בחצות וא"כ בלי ספק היו צולין שעה קודם הלילה כפשטא דלישנ' ומ"מ קמ"ל דמותר עם חשיכה דהיינו דל"ח לשמא יחתה בתחלת הלילה ממש דאסור וגם בה"ש קודם לזה וז"ב לדעתי בכוונת התה"ד. ובגוף השיעור דנהגו העולם שיעור שעה שנזכר התה"ד סמך לפענ"ד סמך ברור לזה מהא דכ' הרמב"ם פ"ו ממ"א הלכה י' דמניח במלחו כדי הילוך מיל וכ' ה"ה הטעם שהוא ממ"ש גבי עיבוד וכמה כדי עיבוד הילוך מיל ועיבוד ומליחה שוים ע"ש. ובאמת שדבריו תמוהים כמו שתמה הגאון מוהרי"פ הובא דבריו בנוב"י מהד"ק חיו"ד סי' כ"ז דבש"ס חולין דף קכ"ב ע"א ופסחים מ"ו אמרו כמה כדי עבודה ארבעה מילין וע"ש מה שנדחק זה ובאורח' חריפת' וגם בזה לא ישב כהוגן כמו שהקשה לו אח"כ הגאון שנית וע"ש במהד"ת חיו"ד סי' ל"ד ולפ"ז כיון דעכ"פ ה"ה למדנו דעיבוד ושיעור מליחה שווים הם והנה כיון דבאמת שיעור עיבוד הוא ארבעה מילין וכן פסק הרמב"ם בהלכות אה"ט פ"א וא"כ הרי ארבעה מילין הם כשעה וחומש לפי החשבון דשיעור מיל היא רביעית שעה וחלק עשרים מן השעה כמבואר באו"ח סי' תנ"ט ס"ב ועמג"א שם ובחק יעקב שם ועמ"א סי' פ"ט ס"ק ב' דה' מילין הוא שעה ומחצה לפ"ז שיעור ארבעה מילין אין יותר משעה וחומש שעה וא"כ לכך תפסו שיעור שלם שעה כנ"ל סמך ברור: