והנה בדף כ"ד שם אמר רב דמודי' חכמים לר"מ באשם תלוי שהוזמו עדיו דתצא ותרעה בעדר ואקשיה רבא משור הנסקל ואביי משני ליה ומסקינן דשאני אשם תלוי דמתוך שלבו נוקפו גמר ומקדש וכן פסק רבינו בפ"ד מפהמ"ק הי"ט ע"ש ולפ"ז הא רבינו פסק בעגלה ערופה דנמצאו העדים זוממין הרי זה מותר בהנאה וכמ"ש בה"ז שם וא"כ ע"כ דל"ד עגלה ערופה לאשם תלוי בזה וה"ה דל"ד לענין זה דאם נודע מחיים והש"ס דפריך אמאי תצא ותרעה בעדר היינו רבא שם דרבא הביא ראיה זו ורבא לשיטתו דהוא סובר דגם באשם תלוי כשנמצאו זוממין דקדוש וס"ל דשאני אשם תלוי דבא לכפרה וא"כ שפיר י"ל דעגלה ערופה דומה לאשם תלוי. אבל לדידן דמחלקינן בין אשם תלוי לעגלה ערופה בנמצאו זוממין ה"ה דמחלקינן לענין נודע כנ"ל ברור מאד וסמוכין מצאתי במה שסמך רבינו הלכה זו להלכה שלפניה ואף למאן דלא דריש סמוכין בכל התורה במשנה תורה דריש ואף דלא נודע מקורו של רבינו בה"ו דמ"ש הכ"מ דנלמד מאשם תלוי הוא תמוה דהא באשם תלוי לא קי"ל כן וכבר תמה בזה בחזון נחום הובא בשעה"מ הלכות רוצח שם מ"מ דברי רבינו נאמנים מאד ודו"ק. ובלא"ה דברי הכ"מ תמוהים שם דכתב דלמד מאשם תלוי הא אף אם נימא דאשם תלוי כשהוזמו עדיו לא קדוש היינו דוק' התם כיון דהוא יודע בעצמו שלא אכל סבר עדים מזמו להו אבל בעגלה ערופה דלא נודע אם אומרים אמת או שקר לא וכדמחלק רבא שם לענין שור הנסקל וכן פסק הרמב"ם בהל' נזקי ממון פי"א הי"ג וה"ה כאן ודברי הכ"מ צע"ג וגם דברי רבינו צ"ע מקורו. עכ"פ רבינו אמרו ובלי ספק לא עינה מלבו ח"ו וכל יקר ראתה עינו וא"כ גם בה"ח א"ש ודו"ק. אברא דלפמ"ש יקשה על רבינו דדייק בדף כ"ד משור הנסקל דמיירי בעדי הזמה ודכוותה באשם תלוי ע"ש. ולפ"ז יקשה הא אמאי לא דייק מעגלה ערופה דקתני ג"כ במשנה דתצא ותרעה בעדר ומיירי ג"כ לרבא ע"כ בעדי הזמה כדדייק בשור הנסקל ואשם תלוי וא"כ ע"כ דבעגלה ערופה מותר ול"ד לאשם תלוי ומיהו י"ל דבאמת זהו קושיית רבא דכיון דנימא דמתסר מחיים באמת יהיה אסור אף בעדי הזמה דדמי לא"ת וע"כ דאינו אוסר מחיים ולכך לא דמי לאשם תלוי ועכ"פ מה שכתב בכוונת הרמב"ם אתי שפיר. שוב יגעתי ומצאתי ת"ל מקור מקומו של רבינו יוצא מתוספת' פ"ד דכריתות שעגלה ערופה שהוזמו עדיו מותר בהנאה והן הן דברי רבינו וכפי שביאר רבינו דאחד בא שראה ההורג ובאו שנים ואמרו שלא ראו ואח"כ באו עדי הזמה דאל"כ ל"ש העדות שלא ראו ועכ"פ זכיתי למצוא מקורו של רבינו הטהור וא"ש הכל ת"ל:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
