שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ׳ סימן ה׳

ובזה מיושב גם מה שלא חילק בסי' תקנ"ב כמו שחילק בסי' אלף רל"ז ולפמ"ש א"ש דשם כיון דאף אם שמע מעוף הפורח נאמן א"כ ל"צ לגדר עדו' ושפיר אף בכה"ג שפיר אמרינן פ"ד ודו"ק היטב. ובזה יש ליישב מה שדייק הרשב"א מאני רבעתי את פלוני שנתקשה הנוב"י דא"כ לא יתכן לר"י דהיאך משכחת לרצונו ולפמ"ש י"ל דהרי באמת צריך להבין לפמ"ש הרשב"א דלא מצי לומר לאונסו כגון דאמר התקשה ואי לא קטלינן לך דאף בזה משים עצמו רשע וכבר כתבתי לעיל בשם האחרונים דכוונת הרשב"א דאף שלא נעשה רשע כל שלא מסר עצמו בזה מ"מ לעשו' עצמו רשע אף בכה"ג שייך אאמע"ר ולפ"ז צריך להבין כיון דכל עיקר כוונת הרשב"א הוא משום עדו' שבטלה מקצתו והרי מבואר בש"ע חו"מ סי' למ"ד דכל שאפשר ליישב דברי העדים אף באופן רחוק מישבין שלא יהיו הדברים סותרין ועיין בט"ז שם דבכל מידי שיש לתלו' שעדים עבידי דטעו מוקמינן להו אחזקת כשרו' ע"ש וא"כ למה לא נימא פ"ד בכה"ג דהא עכ"פ העדים עבידי למטעי דאף דנימ' דהרשב"א ס"ל דאף בכה"ג מחוייב להרג ואל יעבור מ"מ עכ"פ העדים עבידי למטעי ומכ"ש שיקשה על מ"ש הרשב"א אח"כ וא"ל דפ"ד שנתקשה לאשתו ותקעו אותו בפלוני דבכה"ג דל"ש לא תלינן להכשיר העדו' והדבר יפלא דכל מה דיכולין ליישב העדי' אף בדוחק מיישבין והיא קושי' גדולה וצ"ל דע"כ לא מבואר בש"ע דיש ליישב דברי העדים היינו כל שאם לא ניישב אותם יהיה עדותם מוכחש ויהיו רשעים ששקרו והוכחשו בזה שפיר צריך ליישבם כדי שלא יהיו מוכחשי' ונוצי' אותם מחזקת כשרותם אבל כאן כיון דמעיד על עצמו ואדם קרוב אצל עצמו ואמע"ר וא"כ לא נעשה רשע בזה וכיון שכן שפיר כתב הרשב"א דלמה נדחוק ליישב עדותו בדוחק כה"ג ולמקטל לאחר ול"ש שנעשהו כשר דז"א דבלא"ה אינו מע"ר וז"ב מאד. ומעתה זה לרבא אבל לר"י דס"ל דאדם מע"ר ועי"ז אינו נאמן א"כ יהיה רשע בזה שפיר פ"ד כדי שלא יהיה רשע וז"ב מאוד. ובאמת גוף סברת ר"י דס"ל דאדם משים עצמו רשע תמוה כמ"ש הנוב"י דהכי יכחיש דאדם קרוב אצל עצמו ולפמ"ש י"ל דר"י ורב' נחלקו בסברת הראב"ד אם בע"ד בגדר עדו' ובטל העדו' או אינו בגדר עד כלל ור"י סביר' ליה דהוא בגדר עד ובטל כל העדו' ורבא ס"ל דאדם קרוב אצל עצמו ואאמע"ר ומדוקדק לשון רבא והחוות יאיר נתקשה הרבה בלשון רבא שהאריך כ"כ ולפמ"ש מיושב ודו"ק היטב בכל מ"ש כי מיושב בזה כל קושיות הנוב"י שסתר דברי הרשב"א מכל וכל ולפמ"ש סתירת זקנים בנין: