שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ד׳ סימן ג׳

והנה בשנת תרי"ז ה' וארא נתעוררתי על מה שמצאתי בפרמ"ג או"ח בהקדמתו שם בסדר הנהגת או"ה בסדר שני אות ל"ז כתב על דין המבואר בסי' צ"ב ס"ה בהג"ה כתב דזה דוקא במשקה אבל זיעת אוכלין כתב הרמב"ם בפ"ז מטומאת אוכלין הלכה ד' דבזיעת אוכלין אין הניצוק שלהם חיבור ולפ"ז את מחבת תרבא עומדת למטה חם ולמעלה עליה עומד בשר והזיעה עולה אפילו יד ס"ב זיעה או קדירה עליונה חמה יש להתיר דזיעת אוכלין אפילו נתכין אין ניצוק כמ"ש הרמב"ם שם להחלב המהותך אין נקרא נצוק ע"ש והביא שכ"כ בשו"ת משאת משה חלק יו"ד סי' ד' כתב ג"כ כעין זה לענין שתיית טיטין מנר חלב ע"ש וגם אם מאלץ מונח למטה והעשן עולה ולמעלה מונח בשר לא נעשית חמוצה בזה ע"ש. והנה היה נ"מ לדבריו לענין כיסוי שאוסרין אפילו אינו ב"י ומהטעם שהזיעה עולה למעלה ועיין בש"ך סי' צ"ג ס"ק ד' ולפ"ז הרי בהבשר ל"ש זיעה דאוכלין הן ואף אם נדחוק כיון דהבשר הוא עם רוטב הזיעה של הרוטב עולה דהו"ל משקין. מיהו הי' מקום לדון דרוטב עבה הי' לו דין אוכלין ועיין בחולין דף ק"ח הבמ"ע ברוטב עבה ואף אם נאמר דיש לו דין משקה הי' נ"מ אם הי' בשר צלי מצטמק במחבת ועליו הי' מניחין כיסוי שאב"י דבזה הוה ודאי אוכלין ולא נאסר. אבל לפענ"ד במח"כ זה ליתא. ומ"ש בשם הרמב"ם ימצא דיש שני מיני ניצוק יש ניצוק מצונן לחם וזה במשקין ובאוכלין ויש ניצוק אף מחם לצונן כגון דבש צוף ודבש הצפחת ובנזיר דף נ' מבעיא לי' אי הטעם משום דיש להם ריר או משום דהן סמוכין ועבים ומסקינן דאין נצוק לאוכלין דהטעם של אלו משום דאית ביה רירין ואוכלין אחרים לית בהו רירין ואף שאין עבים לא הוה ניצוק ולפ"ז זהו דוקא בחם לצונן אבל בצונן לחם דאית ביה ניצוק אף במשקה צלול ולית ביה רירין שאין סולדות לאחוריהם והמעיין ברמב"ם ימצא שכן היא כמ"ש שהרי הרב אומר כן נחיל דבש וכו' הניצוק שלהן חיבור ואפילו היה מערה מצונן לצונן מפני שיש להם רירין וכו' לפיכך כל האוכלין אין ניצוק שלהם חיבור ואפילו הי' עבים וכו' לפי שאין להם ריר וכן שאר כל המשקין אין הניצוק שלהם חיבור אלא א"כ עירה מצונן לחם. הנה מבואר דלא שלל אוכלין מניצוק רק מצונן לצונן דלא נימא דמפני שהם עבים הוה ניצוק אבל מצונן לחם שוים עם המשקין כמ"ש וכן שאר כל המשקין וכו' וז"ב ופשוט בעיני ודברי הפרמ"ג ומשאת משה תמוהין לפענ"ד ועיין בשו"ת זקני הח"ץ ז"ל סימן כ' שהביא בשם הריב"ש שכל זיעה שעולה מן החמין דינו כחמין עצמן ובפרמ"ג שם כתב דזה דוקא במשקה ולפמ"ש כל זיעה העולה מן החמין מלמטה למעלה אף באוכלין הדין כן ועיין בשו"ת משאת בנימין סימן נ"ח שנראה שהבין הדברים כפשטן אף באוכלין. וגם הפרמ"ג נרגש בשו"ת מ"ב הנ"ל אבל באמת הדבר ברור כמ"ש: