שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ד׳ סימן ב׳

ע"ד אשר שאלת איך להגעיל תיבה שיש בה כמה דפין קבועין בתוכה אם מלמעלה למטה או להיפך ממטה למעלה. הנה שאלת נשים היא זו. ולכאורה לא ידעתי מה החשש ושמעתי שהחשש הוא שלמעלה למטה ינטף המי הגעלה למטה והמים מחומצין. אבל לא ידעתי מה בכך הא בלא"ה עדיין מחומץ הדפין התחתונים וכשיגעילו אותן אח"כ יוכשרין גם ממי הגעלה וגם קודם פסח אין נ"מ כלל כמבואר סי' תנ"ב. אבל לפענ"ד נראה דיש להגעיל מלמטה למעלה וחילי דילי מהא דמבואר במשנה פ"ה ממכשירין משנה יו"ד דהמערה מחם לחם ומצונן לצונן ומחם לצונן טהור מצונן לחם טמא והרמב"ם והר"ש ביארו שם הטעם משום דזיעה מחם לצונן אינו דהצונן התחתון אין בו כח להזיע והחם העליון אין בו כח לאסור התחתון משא"כ מצונן לחם דהחם התחתון מזיע ונאסר העליון וממנו למד המרדכי פכ"ה לענין איסור והובא בש"ע יו"ד סי' צ"ב סעיף ה' בהג"ה ולפ"ז בשלמא כשמגעיל ממטה למעלה א"כ אף שהזיעה עולה למעלה אח"כ כשמגעיל למעלה מכשירו ומה שעולה אח"כ הזיעה ממעלה למטה לית לן בה דמחם לצונן לא אכפת לן אבל כשיגעיל למעלה א"כ ניהו שיגעיל אח"כ אבל כשמגעיל אח"כ למטה יעלה למעלה ואוסר וז"ב ועיין בתויו"ט שם במשנה ובמשנה שלאחריה ובתוס' חדשים אבל בגוף המשנה משמע משם לכאורה דתתאה גבר כדקיי"ל להלכה אבל צ"ע דא"כ למ"ד עלאה גבר איך יפרנס המשנה ואולי יסבור דטומאה שאני או דשאני ניצוק משאר דברים ועדיין צ"ע עכ"פ הדין נראה לי נכון וכמ"ש: