שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ד׳ סימן ד׳

והנה בפ' בא שנת תרי"ז למדתי בטוש"ע או"ח ומצאתי בסי' תנ"א סט"ז שכתב כיסוי של ברזל שמשימין אותו על החררה כשנאפית על החררה צריך ליבון וביאר הטור הובא במג"א שם ס"ק למ"ד דמזיע מהבל החררה ומבואר בהדיא דאף זיעת אוכלין ג"כ חשוב זיעה. שוב האיר ד' עיני ומצאתי בתשובת מיימוני הלכות מאכלות אסורות סימן ה' שמתיר אם אפו על כירה פשטידא וכסו עליו כלי של ברזל ושוב אפו תחתיו פלאדין בלא ליבון או להיפך כי לא נמצא ריחא ופיטום לכלי שיחזור ויפטם לאוכל ואפילו כלי בת יומא רק שלא יגע ממש ומצאתי בת"ח כלל ל"ה ס"ו שהביא הך דתשובת מיימוני ושם ט"ס מ"ש סוף המ"א וצ"ל כמ"ש ס"ה והקשה הת"ח דמ"ש מכיסוי הקדרה וכתב דהואיל והוא יבש אינו מעלה זיעה והמנחת יעקב שם הקשה מאו"ח סימן תנ"א סט"ז ואם איתא לדברי הפרמ"ג הנ"ל אין התחלה לקושית הת"ח דשם היא זיעת קדירה של משקין משא"כ הכא הוא אוכלין וע"כ דאין חילוק וכמ"ש באו"ח סי' תנ"א הנ"ל ודו"ק ועיין ביו"ד סי' ק"ח ס"א בהג"ה ובש"ך ס"ק י"ב שם. שוב זכיתי לראות בפרמ"ג בסי' תנ"א באו"ח באשל אברהם ס"ק למ"ד שהרגיש בזה דמכאן משמע דזיעת אוכלין כאוכלין וד' יודע שאני זכיתי בה תחלה: