שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ג׳ סימן ח׳

ודרך אגב אומר במ"ש הנוב"י מהד"ת סי' מ"ט באו"ח לענין ספינה אם הותר בשבת לענין מצוה והנה מ"ש שם לענין אם קנה שביתה בספינה עם הקנאת שביתה במקום רחוק אם סותרין זא"ז והביא ראיה דלא אכפת לן מהך דמבואר בסי' ת"ח בהג"ה דאם לן בתוך העיר מהלך כלה. הנה לפענ"ד דוקא בעיר שהוא ביתו ומקומו ממש בזה לא נעקר מקומו אף שקונה שביתה במקום אחר משא"כ במק"א ומצאתי בתוס' עירובין דף מ"ט ע"ב ד"ה ואפילו שכתבו כעין זה דבעומד בעירו לא עקר דעתו מעירו ע"ש וגם בזה נראה מדברי התוס' שם שדעתו היה שאם לא יקנה שביתה משום שביתה לא יפסיד תחום ביתו אבל תרתי שביתות לא מצינו וע"כ צ"ל דמה שמהלך כל העיר בלן בתוך העיר הוא משום דמקומו ועירו שאני לענין זה שיוכל להלך בכלה ובאמת בגוף הדין של הש"ע סי' ת"ח הנ"ל שנחלקו הרמב"ם עם הפוסקים הנה מצאתי בהג"א ס"פ מי שהוציאוהו בשם מהרי"ח שהקיל בזה עפ"י הירושלמי אבל לא הובא ביתה יוסף ובאמת רש"י ותוס' עירובין מ"ב בתוס' ד"ה ועובדי ככבים שנחלקו על מהרי"ח. ואני תמה תמה אקרא דרש"י לא הזכיר כלל הירושלמי והתוס' הזכירו דברי הירושלמי מ"מ מה שחולק רש"י מוזכר ג"כ בירושלמי שרמזו התוס' שם וע' בק"ע שם ובריטב"א עירובין שם וצע"ג. ועכ"פ דברי הנוב"י ודאי תמוהין לפענ"ד להמעיין בעירובין דף מ"ט ברש"י ותוס' שם בכל השיטה וצע"ג. שוב מצאתי בתוס' ד"ה ויצא שהקשו דהא אסור לו לחזור לעיר והיא תימה דשיטת הפוסקים בזה דלא כרמב"ם ובלן בתוך העיר מותר ודברי המהרש"א שם תמוהין ביותר דמביא דברי המהרי"ח ע"ז ע"ש ולא הרגיש שדברי המהרי"ח נדחים מהלכה וגם התוס' בעצמם דף מ"ב כתבו להיפך וצע"ג ומצאתי בספר יד דוד שבתוס' ד"ה ויצא הביא דברי השמש צדקה סי' י"ט שכתב דלן לאו דוקא רק אם הוא מקום דירתו ואין הספר לפני ולפענ"ד העיקר כדבריו ועיין ברש"י דף נ"ב בד"ה כי פליגי ובמהרש"ל ומהרש"א שם ודו"ק. ודרך אגב אזכור מה שראיתי בספר המפתח לרבינו נסים גאון שנדפס מחדש בהא דאמרו בברכות דף כ"ה כל הבית כלו כד"א דמי רשב"א היא ורש"י כתב לא ידעתי מקומו ור"נ גאון הראה מקורו מתוספתא דעירובין ובש"ס עירובין כ"ב ארשב"א כל אויר שתשמישו לדירה וכו' שמעינן מזה דמתיר לטלטל בכל כי האי גוונא מפני שתשמישו לדירה וכולו כד"א דמי עכ"ל ע"ש ודבריו תמוהין לפענ"ד דמה ענין טלטול שכל שתשמישו לדירה ומוקף ומכוסה בגג מקרי בית אבל מה ענין זה לענין שיהיה אסור לקרות ק"ש שם שיהי' כל הבית כד"א לזה ולדבריו סותרין הפסקים דאנן קיי"ל לענין טלטול כרשב"א כמבואר סי' שנ"ח ואילו לענין ק"ש לא קיי"ל כהך דרשב"א ועוד לדבריו הרי לא רשב"א לבד אמרו ואדרבא ר"י ור"ע בעירובין מ"ב אמרו דכל הבית כד"א דמי וע"כ דאין ענין זה לזה וצע"ג: