שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ט סימן ו׳

ודרך אגב אציג פה מה שנסתפקתי בשבת חזון שדרך אנשי אשכנז ופולין שלא ללבוש בגדי שבת והנה הייתי סנדק בשבת זו ונסתפקתי אם ללבוש בגדי שבת כיון דאף בחול נהגו ללבוש הסנדק ובעל ברית בגדי שבת כמבואר סי' תקנ"א ס"א בהג"ה וא"כ מכ"ש בשבת עצמה או דלמא כיון דלאחר המילה צריכין לפשוט הבגדי שבת כמבואר בסי' תקנ"ט במ"א ס"ק יו"ד בשם המהרי"ל דלאחר המילה פושטין הבגדים ומסתמא ה"ה בשבת וא"כ אדרבא יהיה זלזול לכבוד שבת דבשבת עצמו מתאבלין ואין לובשים לבנים ובגדי שבת ועל המילה שחשוב כמו יו"ט שלו ילבשו בגדי שבת. ולכאורה י"ל כיון דלבש בגדי שבת לכבוד המילה שוב א"צ לפשוט בשבת הבגדים ומטעם כיון שכבר לבש שוב לא יפשוט ואמרינן מדאישתרי אשתרי. אך ז"א דאכתי עכ"פ עד זמן שהולך לברית הי' הולך בבגדי חול וכשילבוש אח"כ בגדי שבת מחזי כחוכא וגם איכא זלזול לזמן השבת שעבר עד הלכו לבית הברית והרי בביתו אסור לאכול עד שיבא לברית אם היא תענית כמבואר סי' תקפ"א במ"א. ומטעם זה נלפענ"ד דאבי הבן והקרובים שהם בעלי ברית בעצמם אפשר דמותרין ללבוש בגדי שבת כל השבת כלו בשבת חזון דבהם ניכר שעושין משום כבוד הברית דבשלמא הסנדק יכול להיות אחר סנדק אבל אבי הבן דיו"ט שלו הוא וכן הקרובים יכולין ללבוש בגדי שבת כל השבת כלו ובפרט בשבת חזון שאינו ט"ב שנדחה וכן עשיתי ולא לבשתי בגדי שבת כנלפענ"ד וראיתי להזכיר מ"ש הט"ז בסי' תקנ"ט ס"ק א' בשם אגודה בשם רוקח דיכול לומר תחנון בט"ב משום דבטלה מגלת תענית והוא תימה לפענ"ד דמה ענינו לכאן דשם במה שהי' יו"ט באמת א"כ בטלה מגלת תענית אבל כאן מה שנקרא מועד הוא בשביל שהפורענות נחשב למועד כדכתיב והי' כאשר שש וכו' או שמזה יצמח הגאולה ומשיח נולד בט"ב וא"כ ל"ש שבטלה מגלת תענית וצע"ג: