ובזה מיושב היטב מה ששמעתי מקשים על הט"ז מהא דאמרו במגלה דף כ"ב דכתב רש"י בהא דקאמר לאתויי תעני' צבור וט"ב וכתב רש"י דאית ביה מוסף תפלת ענינו הרי מבואר דאומרים ענינו בת"ב ובאמת שאינו קושי' דקאי על תפלת מנחה דיש בו מוסף תפלת ענינו אך לפמ"ש י"ל כיון דכל הטעם דאין אומרים ענינו בשחרי' משום דקרא עלי מועד או משום דכתיב שתם תפלתי ולפ"ז נ"ל כיון דבזמן דליכא שמד ברצו מתענין ורבי רצה לעקור ט"ב ולא הודו לו ועיין במגלה דף ה' ובתוס' שם ועכ"פ כל דברצו תליא מלת' שוב היו יכולים להתפלל ענינו דל"ש קרא עלי מועד דאינו זמן מוגבל וגם ל"ש שתם תפלתי וא"כ בזמן המשנה דהי' ברצו תליא מלת' ל"ש הטעמים ושפיר היו יכולין לומר ענינו אבל לדידן דהחמירו בט"ב משום דהוכפלו בו הצרו' ולא תלו ברצו כמבואר סי' תק"ן ס"א בהג"ה וא"כ שוב אין אומרים ענינו בשחרי' ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ט סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.