שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ט סימן ד׳

והנה שיש לעיין עוד בעובדא הנ"ל דמה עשו באמירת ענינו דאנן אין נוהגין לומר ענינו רק בתפלת מנחה כמ"ש הט"ז סי' תקנ"ו ס"ק ב' ובפרט פה לבוב דודאי עושין כהט"ז דאתריה דמר הוא וא"כ כאן שהי' יו"ט שלהם לא אמרו ענינו והרי מה שאין אומרים שחרי' הוא משום דאקרי מועד מכ"ש שם שנקרא יו"ט שלהם וא"כ אותן שלא היו יו"ט שלהם בחנם בטלו אמירת ענינו ועסי' תקס"ב ס"א ובמ"א ס"ק ב' הרב' פרטים מזה הן אמת דבגוף דברי הט"ז תמה הדגול מרבבה דהא גם בשבת אומר ענינו כמבואר סי' רפ"ח והטור סי' ר"כ מביא הירושלמי באיזה ברכה יאמר ענינו כשהי' תענית בר"ח ועוד אם נקרא מועד גם במנחה לא יאמר ענינו ובהגהת מנהגים כתב הטעם משום דכתיב שתם תפלתי עכ"ד הדג"מ ולפענ"ד בכוונת הט"ז דהנה בסי' רפ"ח מבואר דהא דאומר ענינו אף דהוא שאלת צרכיו משום דמה שמתפלל בשביל כפרת עוונותיו אין בכלל שאלת צרכיו ועיין מג"א מ"ש בשם המהר"ם מינץ לענין אם יאמר אלקי עד שלא נוצרתי ולפ"ז כיון דמבואר בסי' תקנ"ט ס"ג דאין אומרים אא"א ולמנצח ופיטום הקטרת ומטעם שאין אומרים יותר ממה שהוא סדר היום ועמ"א ס"ק ז' ומטעם דכתיב שתם תפלתי ואין להתפלל ולומר יותר ממה שמחוייב בכל יום לומר ולפ"ז ענינו ממנ"פ אינו אומר דכל שנקר' מועד שאסור לשאול ולהתפלל צרכיו ול"ש דהוא לכפרת עון דעכ"פ הוא אומר יותר ממה שהוא סדר יום יום ופשיט' דאין לומר דכתיב שתם תפלתי וא"כ דברי המנהגים ודברי ט"ז בטעם דאין אומרים ענינו דא ודא אחת היא ולכך במנחה דאנו מניחין תפילין ומרבין בתפלה (ועיין מג"א סי' תקנ"ד ס"ק וא"ו) לכך מותר לומר ענינו וז"ב: