שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ט סימן י״ג

אבל לכאורה הי' נ"ל דבר חדש דבט"ב יש להחמיר בספק בה"ש דאפוקי יומא ומטעם דהרי ר' יוחנן אמר בתענית דאילו הואי התם קבענא בעשירי וא"כ ניהו דנתקן בט"ב מ"מ עכ"פ ספק עשירי ודאי לחומר' דעיקר השריפה היה בעשירי. ובזה נלפענ"ד דזה מה שנחלקו ר' יוחנן ושמואל דר' יוחנן ס"ל דבה"ש להחמיר והיינו משום דממנ"פ בט"ב דאפוקי יומא יש להחמיר משום ספק עשירי וביה"ש דעיולא יומא יש להחמיר בסתם דאין חזקת יום חזקה דעשוי להשתנות ומחמרינן בשניהם ושמואל ס"ל דט"ב ביה"ש שלו מותר ממנ"פ דבעשירי ס"ל דכבר כלה התענית דלא כר"י וכל שנקבע בט' שוב אין עשירי תענית כלל ובה"ש דעיולי יומא ס"ל דכיון דספיק' דרבנן הוא ולא עשאו כת"צ לגמרי וספיקו מותר וא"כ בה"ש דר"י ודשמואל משמע שני בה"ש בין דאפוקי ובין דעיולי. ובזה מיושב היטב דברי רש"י הנ"ל דמ"ש רש"י בפסחים בה"ש שלו אסור באכילה ובמלאכה דמחמרינן על ספיקו היינו כיון דשמואל מיירי בבה"ש דעיולי ודאפוקי א"כ לענין מלאכה קאי בדאפוקי דאז אסור ועל עיולי לא אפשר כלל כיון דבלילה לא אסור מלאכה מכ"ש בה"ש וע"כ קאי על אפוקי יומא וא"ש. אמנם מה דדחיק לי' לרש"י לפרש דבה"ש דאסור קאי לענין מלאכה ג"כ ולא אכילה בלבד נלפענ"ד דקשיא להו בהא דאמרו אין בין יוה"כ לט"ב אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר וקאמר מאי לאו בה"ש והקשו בתוס' דהא ביוה"כ אפי' ודאי יום אסור דתוספת יוה"כ מדאוריית' וע' לח"מ פ"א משביתת עשור ה"ו שכ' דאתיא כר"ע דלית ליה תוספת יוה"כ וזה דחוק מאד אבל אם נימא דקאי למלאכה ג"כ והרי למלאכה לא הוה תוספת יוה"כ כמ"ש הה"מ שם וא"כ שפיר נקיט מלתא דפסיק' דספיקו אסור בכל בין באכילה בין במלאכה משא"כ התוספת לא אסור במלאכה עכ"פ. ובזה יש ליישב גם הא דקאמר לקביע' דירח' ופירש"י לעשות שני ימים יוה"כ והקשו בתוס' דהא אמרו בר"ה דאין עושין רק יום אחד ולפמ"ש א"ש דבאמת מה שאין עושין שני ימים מבואר בירושלמי דהוא משום סכנת נפשות ואם כן עכ"פ למלאכה בודאי אסור מספק וצ"ע באו"ח סי' תרכ"ד דגם אנן משום סכנה מקילינן ולמה לא יהי' שני ימים במלאכה עכ"פ וצ"ל כיון דבאמת בזה"ז אנן בקיאין בקביע' דירחא ורק משום גזירה מתקנים שני ימים וכל שלא תקנו לענין אכילה משום סכנה שוב אין לחוש גם למלאכה דבאמת בקיאין בקביע' דירח' לפ"ז בזמן הש"ס דלא בקיאין בקביע' דירח' שוב עכ"פ נ"מ למלאכה. ובזה מיושב גם קושית התוס' השניה דמשמע דלכל הדברים שווים והא יוה"כ תוספתו אסור ולפמ"ש א"ש כיון דבקביע' דירח' קאי ע"כ למלאכה ושוב ל"ש תוספת יוה"כ בזה ודו"ק היטב.