והנה בקושית המג"א על רש"י פסחים דסותר לדבריו בתעני' הי' נראה לפענ"ד דבר חדש דהנה הב"י באו"ח סי' תקס"ב כ' אע"ג דבגמר' מוכח דאי לאו חומר' דט"ב הי' בה"ש שלו מותר ומשמע דבשאר תענית מותר בה"ש שלו י"ל שאני עיולי יומא מאפוקי יומא דלכנס בתעני' שרי בה"ש שלו כגון עט"ב אבל סוף התעני' מספיק' לא נפקא קדושתו עד צ"ה דאז הוה ודאי לילה ע"ש ובמג"א שם שרמז לסי' שפ"ו והיינו למה דאמרו בעירובין דף ל"ו מספיק' לא פקעה קדושתה ובאמת שלפמ"ש בחבורי יד שאול הלכות צדקה ל"ש בבה"ש לאוקמ' אחזקה דהוה חזקה העשויה להשתנו' ושם בעירובין יש לפרש בע"א:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ט סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.