שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ח סימן ח׳

ובזה מיושב קושיית התוס' בסנהדרין שם ד"ה רציחה ודו"ק אבל אכתי קשה דמנ"ל כל הדרוש והא ביום ההוא אתי להורו' שלא ילין מתו כמבואר במשנה דסנהדרין דף מ"ו וברמב"ם פט"ו מסנהדרין ה"ח ועיין רמב"ן על התורה פ' תצא ובלח"מ פ"ד מאבל ה"ז ובספר המצו' להרמב"ם ז"ל מצוה רל"א וע"כ דברי השאלתות צע"ג. אחר זמן רב מצאתי בתשב"ץ ח"ג סי' ש"ד שהביא בשם יש אומרים דלמד ג"ש דנאמר במילה ביום השמיני אפילו בשבת ובקבורה כתיב כי קבור תקברנו ביום ההוא ודרשינן אפי' בשב' והוא טרח לדחו' הדברים ובשאלתו' מבואר להיפך דביום שאתה רוצחו אתה קוברו וא"כ אין קבורת מת מצוה דוחה שבת ולא הזכיר דברי הש"ס סנהדרין הנ"ל ולא דברי השאלתו' וצ"ע: והנה הרמב"ם פכ"ד משבת כתב שאין עונשין בשב' אעפ"י שהעונש מ"ע אין דוחה שבת כיצד הרי שנתחייב מיתה או מלקו' אין מלקין שנאמר לא תבערו אש וה"ה לשאר עונשין וכתב המ"מ שמנאה הרמב"ם במנין המצו' והמ"א סי' של"ט כתב שבסי' שכ"ב במנין המצו' משמע דוק' בדבר שיש בו חילול השבת אסור מדאוריית' וכ"מ בגמ' שבת דף ק"ו גבי הבערה וכן משמע בסנהדרין ד' ל"ה ולפענ"ד נראה דהדבר נכון דהנה כבר נודע מ"ש רש"י בביצה ד' כ"ז גבי חלה שנטמאת דכיון דכתיב באש תשרף התורה אחשבה למלאכה ואף לפרר ולזרות אסור דהתורה אחשבה ע"ש ולפ"ז אני אומר דבאמת כיון שהתורה כתבה לא תבערו אש והיינו שאין דנין דין שריפה בשבת א"כ משמע ליה להרמב"ם דכל דהתורה אחשבה להדין שהרי משפט כתוב הוא לעשו' דינו כן א"כ אף שאין בזה העונש חילול שבת מ"מ כל דהתורה אחשבה לאותו דין ממילא אסור גם באין בו דין חילול שבת. אך נראה דזה דוקא אם באותו דבר דהתורה כתבה לא תבערו אש איכ' בי' דין חילול שבת א"כ כיון שהתורה כתבה שלא יעשה הדין ובאותו הדין יש בו חילול שבת א"כ אף באותו דין שאין בו חילול שבת מ"מ אסור אבל באם לא הי' באותו דין חילול שבת שוב לא היה מוכח עד"מ בחלה שנטמאת אם הי' כתב בו לפרר ברוח א"כ לא היה נודע אם יש בזה איסור לזרות וכדומה אבל כל דחזינן דהתורה גלתה לעשו' בו מלאכה כמו שריפ' א"כ כל מלאכה שעושה בו שמכלה מן העולם מקרי מלאכה דאחשביה וא"כ ה"ה כאן שפיר מוכח דהבערה מלאכה היא לענין שבת וכן רציחה דאם נימא דאינו מלאכה כיון שהוא מקלקל שוב אמאי יהיה אסור ללקות מלקו' בשבת שאין בו חילול שבת דא"ל דהתורה אחשבה דהא אינו מלאכה כלל וע"כ דזה מקרי מלאכה ושוב אחשביה וכל מה שעושה הכל מקרי מלאכ' והקושיא שהקשה המג"א משבת ד' ק"ו יש ליישב עפ"י דרך הנוב"י מהד"ק חלק או"ח סי' ט"ו מה שהשיב להאור חדש בענין מקלקל בחבורה שהקשה הא"ח דנימא אחשביה ע"ש ודו"ק היטב: