שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ח סימן ז׳

ובזה ניחא נמי מה דקשה טובא בהא דאמרו ביבמו' דף וא"ו ע"ב מאי לאו ר"נ וטעמא דכתב רחמנא דלא דחי וכו' לא ר' יוסי וכתבו בתוס' דאו אינו דקאמר משום דשבת עשה ול"ת ולשיטת הריטב"א דבמחמר כיון דאינו רק לאו גרידא ולא חיוב מיתה ש"מ דלאו מלאכה מקרי ול"ש בזה שבתון וא"כ ה"ה בזה דלר"י דהבערה ללאו יצאת אינו רק לאו גרידא ומה"ת דלא לדחי והיא קושיא נפלאה וכן שאלני הרב החריף מוהר"ר חיים צבי מיאניב דלפמ"ש הריב"א בתוס' פסחים דף ה' דלמ"ד ללאו יצאת לא הוה מתסר ביו"ט כיון דלא הוה מלאכה וא"כ ממילא ליכא שבתון כמבואר בהגהת מרדכי בקידושין ומה"ת שלא לדחי והשבתי דבאמת יש לאו דנטילת נשמה כמ"ש הרשב"א ומ"ש הרשב"א דה"א דיכולין לעשות ע"י עכו"ם שב"ד יצוו לעכו"ם שיזרוק פתילה לתוך פיו אני תמה מאד דהא הש"ס דחי ותהוי נמי ר"י אימר דאמר ר"י הבערה ללאו יצאת הבערה גרידת' הבערה בבישול פתיל' וכו' ואם אית' הא אכתי משכחת לה ע"י עכו"ם ובאמת כפי הנראה הרשב"א לא אמרה רק לדחות דברי השואל דלא מסתבר ליה שיעשה ע"י עכו"ם וע"ז כתב הרשב"א דלדעתו הי' מותר ע"י עכו"ם אבל אה"נ דאכתי א"א לומר כן בסוגיא דהא אסור לעשות ע"י עכו"ם וצ"ל כתירוצו דבלא"ה דחי לה שפיר אבל תמהני דלפי דברי הרשב"א דיכול לעשות ע"י עכו"ם א"כ אין מקום כלל לכל הפלפול דאף אי כר"נ הא יכול לעשות ע"י עכו"ם וצע"ג וכבר הקשיתי דהיאך אפשר ע"י עכו"ם הא בכה"ג יש שלד"ע למ"ד יש שליחות לעכו"ם לחומרא וכמ"ש הפ"י וע"כ דברי הרשב"א צ"ע. אך לפענ"ד הי' נראה דהרי דעת רש"י בביצה דף כ"ז דכל דרחמנא אחשביה לשריפתה אף דבר שאינו מלאכה מקרי מלאכה מכ"ש הבערה דניהו דללאו יצאת כל דס"ד דוהומת אף בשבת א"כ פשיט' דמקרי מלאכה ואיכ' עשה ול"ת וע"כ לא כתב הריטב"א רק במחמר גריד' היכא דלא אחשביה למלאכה וגם הריב"א לא כתב רק במקום דל"ש אחשביה ואף דבחמץ שייך אחשביה כבר הקשה כן הפ"י על רש"י ולכל התרוצים שכתבו וכתבתי גם אני ל"ק דע"כ שם ל"ש אחשביה וז"ב. והנה מדי דברי זכר אזכור מה דתמוה לי טובא על דברת השאלתות פ' ויחי סי' ל"ד שכתב ברם צריך וכו' אי מילה עדיפ' מקבורת מת מצוה משום דמיל' דוחה שבת וקבורת מת מצוה אינה דוחה שבת משום דכתיב כי קבור תקברנו ביום ההוא ביום שאתה רוצחו אתה קוברו וביום שאין אתה רוצחו אין אתה קוברו וכו' ע"ש והוא תימה דמלבד דלא נמצא דרש הלז אף גם דהרי ר"ל הקשה דנילף דקבורת מת מצוה דוחה שבת מק"ו וא"ל רציחה תוכיח הרי דלא ילפינן מקבור תקברנו ביום ההוא והיא תימה גדול' ואולי כיון דכל עיקר הלימוד ממה דרציחה אינה דוחה השבת א"כ כל עוד דלא ידענו שרציחה אינה דוחה השבת לא מצי למילף הקבורה מקבור תקברנו ביום ההוא דהא אפשר דרציחה גופה דוחה השבת אבל לאחר דיליף דרציחה אינה דוחה השבת שוב ממילא ילפינן מקבור תקברנו ביום ההוא ואף אם נדחוק בזה דאה"נ שרציחה תוכיח ודרשינן מקרא דקבור תקברנו ביום ההוא: