שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ח סימן ו׳

ומעתה י"ל גם כאן דלכך אין רציחה דוחה יו"ט דאף דכתיב לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ודרשינן דוקא בשבת אבל זה דוק' לענין הבערה לצורך דה"א כיון שאינו אוכל נפש בעצמו לא יהיה מותר כמ"ש ה"ה להקשות ולזה חידש דהתורה הוציאה מכלל מביום השבת ואמרינן בזה מתוך ולפ"ז אם נימא כשיטת רש"י כיון דהתורה אחשביה לשריפתו גם שאר דבר שעושה חשוב מלאכה א"כ בזה ל"ש מתוך וכמ"ש וא"כ לא הותר הבערה ביו"ט ובפרט ברציחה דאיכ' משום נטילת נשמה ובזה ממילא ל"ש מתוך והא דנפקא ליה מלא תבערו אש אף דבלא"ה איכ' משום נטילת נשמה הוא משום דה"א דרציחה דוחה שבת מק"ו כדאמרו ביבמות דף ו' ע"ב אבל אחר דיליף דרציחה אינה דוחה שבת מקרא דלא תבערו א"כ שוב יש גם איסור משום נטילת נשמה ושפיר לא דחי גם יו"ט איבר' דלכאורה רציתי לומר דל"ק בפשיטו' דהרי בלא"ה יש להקשות לר"י דאמר הבערה ללאו יצאת וכבר הקדמתי למעלה דכל מה שיצא מכלל מלאכה ואינו רק לאו בעלמ' אינו בכלל עשה דשביתה כיון דבעצם אינו מקרי מלאכה וכיוצא בזה כתב הריטב"א בחידושיו ליבמות גבי לאו דמחמר כיון דאינו במיתה אין בו רק ל"ת גריד' ולא העשה וכיון שכן שוב ליתי עשה דרציחה ולדחי ל"ת דיו"ט כיון דאין בו רק ל"ת גרידא וצ"ל כיון דאמרו ביבמו' דף ו' דגם לר"י כאן איכ' משום בישול סממנים וז"ה מלאכה גמורה וכיון שכן שוב הו"ל ל"ת ועשה וממילא מיושב קושייתי דדוק' הבער' מותרת ביו"ט ולא משום בישול סממנים אך אחר העיון אינו נכון דאטו הבערה מותרת ביו"ט משום דאינו רק בלאו דאף למ"ד לחלק יצאת מ"מ הותר ביו"ט משום דכתיב בכל מושבותיכם ביום השבת ודרשינן שבת דוק' ולא יו"ט כדאמרו בירושלמי בהדיא והובא בתוס' ביצה דף כ"ב ולפ"ז כיון דבהאי קרא דכתיב בכל מושבותיכם וזה קאי על ענין הבערה דעושין בב"ד במקום מושב ב"ד וע"ז כללה תורה ביום השבת וא"כ גם שיש בו משום בישול סממנים וא"כ גם בזה דוקא בשב' ולא ביו"ט וא"כ קושייתי נצבה וע"כ מחוורתא כמ"ש אחר שכתבתי כ"ז מצאתי בשו"ת הרשב"א ח"א סי' שמ"ו אות י"ב שהרב מוה' יוסף מעכו שאל את הרשב"א דהיאך הו"א דלר"י דחי רציחה לפי שאין בו רק לאו והא איכ' משום נטילת נשמה ונדחק הרשב"א דנטילת נשמה אפשר ע"י עכו"ם ע"ש שהאריך ונהניתי שכוונתי בסברא לדעת הגדולים דעכ"פ איכ' כאן משום נטילת נשמה ואף דיכול להיו' ע"י עכו"ם באמת הרשב"א נדחק בזה דאין סברא שהי' ע"י עכו"ם ובמק"א הקשיתי דאי נימא יש שליחו' לעכו"ם לחומרא א"כ בכה"ג יש שלד"ע ומתחייב שולחו ועיין שו"ת פ"י בחלק יו"ד סי' ג' ודו"ק: