ובאמת ידעתי שכל זה דוחק אבל מה אעשה כי הציקתני דברי רבינו בפי"א מסנהדרין ה"ב שכתב דלכך אין דנין בע"ש ועיו"ט שמא יתחייב וא"א להורגו למחר משמע דרציחה אסור ביו"ט וקי"ל כן להלכה איברא דהיה מקום לומר דבאמת מותר רציחה ביו"ט והא דאסרו לדון בעי"ט משום דניהו דאם כבר נתחייב מותר לחלל יו"ט אי משום שהעשה דוחה הל"ת או שאמרינן מתוך וכמ"ש לעיל אבל לדון לכתחלה בעיו"ט כדי שיתחלל היו"ט זה פשיטא שאסור וגדולה מזו מצינו לענין אם נשפכו החמין שדעת הרז"ה שאסור למולו שיצטרך אח"כ להחם חמין אף שאח"כ יהיה פקוח נפש ודוחה שבת אין למצות אלא מקומן ושעתן ואף לדעת הרמב"ן דמתיר היינו התם למצות מילה שזמנה בו ביום וגדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות ואח"כ יהיה פקוח נפש ושפיר התירו להחם חמין ע"י עכו"ם אבל להתיר לדון בע"ש ועי"ט כדי שיצטרך לחלל יו"ט זה ודאי לא אמרינן:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.