שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ו סימן ג׳

שוב ראיתי מ"ש הקצה"ח שם בסי' רמ"ג על דברת הע"ש והביא דברי הרמב"ן הנ"ל ובמחכ"ת לא הרגיש כלל שהר"ן חולק על טעם הרא"ש במקצת וגם לדברי הרמב"ן לא ידעתי היאך היה עולה לו דברי הש"ע אהע"ז סי' ל"ח הנ"ל והוא הביאם וזווגו יחד ולא ידעתי איך פירשו ואולי כוון למ"ש אבל היה לו לבאר. ועכ"פ יהיה איך שיהיה כל מ"ש נכון ת"ל עוד נ"ל בישוב קושייתו על הח"מ וב"ש שנסתפקו בקידושין בזה אם מועיל חזרתו דהנה לכאורה צריך להבין בכל קידושין על תנאי איך מועיל חזרה והא בקידושין ל"מ חזרה אף בתכ"ד כמבואר סי' מ"ט ס"ב וא"כ איך מועיל ע"ת כיון דקידש היאך יכול להתנות תנאי וצ"ל דתנאי לא חשוב חזרה דע"מ כן קידש ולא רוצה מתחלה לקדש כ"א באופן זה וכמדומה לי שהב"ש כתב כן בהדיא באיזה מקום וכעת בהחפזי לא מצאתי מקומו ולפ"ז שפיר יש להסתפק בכה"ג שתלה בתנאי והיא מחלה התנאי א"כ הו"ל כאילו קיים התנאי דמצדה נתקיים וא"כ מה תאמר דמ"מ הוא לא רצה רק שיתקיים התנאי הא מ"מ זה מקרי חזרה דכל שנתקיים התנאי א"כ הוה קידושין ממש ומה שהוא רוצה שיתקיים בפועל זה מקרי חזרה בקידושין וזה ל"מ בקידושין אבל בממון שפיר כתב הר"ן דיכול לחזור דבממון יוכל לחזור תכ"ד וזה כל שלא נתקיים התנאי שפיר יוכל לחזור דזה הוה כתכ"ד ודו"ק: