שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ד סימן ח׳

והנה רבינו בפכ"א משבת הלכה י"ז כתב דהמחבץ תולדת בורר הוא לפיכך אעפ"י שנותנים שומשמין ואגוזים לדבש לא יחבצם בידו וכן הוא בש"ע סי' שי"ט סי"ז והמ"ה הראה מקורו תוספתא פי"ג ובמ"א ס"ק י"ט תמה על ה"ה דבתוס' שם משמע דהוא משום גיבול והרמב"ם כתב דהוא משום בורר וגם הא אנן קי"ל כר"י בר"י דמותר לגבל קמח קלי כמ"ש בסי' שכ"א סי"ד וא"כ גם כאן מותר לגבל ונפלאת היא בעיני הפלא ופלא על המ"א דבמחכ"ת נפל במהמורת השגיאה ולא דקדק היטב דברי ה"ה דבאמת לדבריו מה ענין גיבול למחבץ והיאך כשנותן שומשמין ואגוזי' לדבש יהיה שייך משום מחבץ אבל באמת בזה אינו רק משום גיבול וכמ"ש בתוספתא דנותנין שומשמין ואגוזים לדבש ובלבד שלא יגבל והוא כלשון ר"י בר"י דאמר גבי קמח דאינו חייב עד שיגבל וכפי מה דמפרש לה שם ובסי' שכ"א אבל רבינו אמר דאף שמותר ליתן שומשמין ואגוזים אבל אם בא לחבץ אסור בידו וזה משום מחבץ שהזכיר בפ"י ולזה כוון ה"ה שעל מ"ש רבינו דהמחבץ תולדה דבורר הוא הראה מקורו בפ"ח דהיינו ששם נתבאר זאת בפ"ח הי"א והראה ה"ה מקורו משבת דף צ"ה רק על דין שומשמין ואגוזים שמותר לערב בדבש זה כתב ה"ה שמה שמותר לערב הוא בתוספתא פי"ג דכ"ז שאינו מגבל מותר אבל מה שאסר לרבץ בידו זה סובב והולך על מ"ש בפ"ח דאסור לחבץ דהוא תולדה דבורר ולכך אסרו גם בידו כמו כל השבותים שחשב רבינו שם וז"ב ודו"ק. הארכתי בזה לפי שהמ"א במחכ"ת נסתבך בזה וראיתי במרכבת המשנה פכ"א משבת הי"ז שגם הוא לא עמד על כוונת ה"ה ופירש דאבל לא יגבל דתני בתוספת' היינו שלא יחבץ וזה דחוק ועת מרחוק גם לא הזכיר כלל דברי המ"א וגם לא ראה דברי התוספתא במקומה שגם לענין קמח קלוי הזכיר זאת שם הכוונה כפשוטו: