ובגוף קושית המהרש"א בתוס' צ"ה הנ"ל דאמאי פריך מר"א ולא מרבנן לפענ"ד הדבר ברור דהנה רש"י כתב בד"ה זילחא לרבץ הבית ורצפת אבנים היתה בכל העיר וכוונת רש"י למ"ש התוס' בדף כ"ט בד"ה גזירה דעיר אטו עיר אחרת לא גזרינן אבל עליתא דשישא אטו אינו עליתא דשישא גזרינן ולפ"ז י"ל דהא דהוה שבות בעזרה אף במרוצפת דבשאר העיר לא היה מרוצף וגזרו ולכך הקשו התוס' מר"א דמחייב חטאת וא"כ אף במרוצף חייב חטאת וכאן אינו אסור. ובזה מיושב גם קושיא השניה מה שסיימו דאינו נוהג במקדש והא לרבנן אין איסור אף בשאר מקומות כל שהוא מרוצף ולפמ"ש כל שאינו מרוצף בשאר העיר אסור ורק במקדש לא גזרו על שבות ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ד סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
