שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ד סימן ה׳

ובזה יש ליישב דברי רבינו בפ"א מק"פ שכתב דמותר לרחוץ העזרה בשבת משום דאין שבות במקדש והדבר תמוה דהא בפסחים שם אמרו דשבות שא"צ אפי' לרבנן אסור ועצל"ח בפסחים שם שהאריך בזה ולעמ"ש י"ל דרבינו מפרש דהא דאסרו בפסחים הוא משום דשם אזיל הש"ס אליבא דר"י דאסור זילחא לדידיה אף במרוצף אבל לדידן דקי"ל זילחא שרי במרוצף כדמסיק בשבת דלדידן דקי"ל כר"ש שרי וא"כ ניהו דהדחה אסור לשיטת רבינו משום דאין צורך כ"כ אבל כיון דאינו רק שבות ואין שבות במקדש והיתר גמור הוא כמ"ש רבינו בפ"א מק"פ שם וא"כ כל של"ש השבות שוב מותר במרוצף דל"ש לומר דשבות שא"צ לא התירו דזה שייך אם היו שבות גמור אבל בזה ל"ש זאת וכנ"ל ודו"ק. ונחזור לענינינו דעכ"פ במרוצף דשרי לכבד לשיטת הרמב"ם שוב יהיה אסור בזילוף לפי דשייך בו גיבול וא"כ אסור בנתינת מים לבד דשמא יגבל וא"כ לפי"ז לדידן דנהגו היתר בכיבוד ע"י בגד או כנף אווז הקלים ואינו משוה גומות שוב מהראוי לאסור לשפוך מים דחיישינן שמא יגבל וכמו שאסר ה"ה לשפוך מים וכ"כ הב"י בסי' שכ"ד דאף לשיטת הראב"ד ודעימי' יש לאסור בנתינת מים וכוונתו דחיישינן שמא יגבל: