שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ד סימן ד׳

ובגוף קושי' התוס' הנ"ל מהא דמדיחין שלא ברצון חכמים לכאורה היה נ"ל דכמו דלדידן דשרי לזלף מים אפ"ה להדיח אסור כמ"ש רבינו בפכ"א ה"ג שם אף במרוצף לפי שאין בהם צורך כמו כיבוד כמ"ש ה"ה בטעמו וכן קיי"ל בסי' של"ז ס"ג ולפ"ז שם דהיו מדיחין י"ל דזה אסור לר"א מן התורה אף במרוצף דעדיף מזילוף אבל אינו נראה לומר כן דלענין איסור תורה מ"ל זילוף ומ"ל הדחה דבשלמא לענין איסור דרבנן שפיר גזרו בהדחה אף במרוצף כיון שאין צורך כ"כ אבל להיות חיוב תורה בזה פשיטא דכל שהוא מרוצף ל"ש משום בונה. ועכ"פ יש ליישב בזה קושיית מהרש"א שהקשה דאמאי הקשו התוס' דוקא מר"א ולא הקשו מחכמים דאמר שם דאי רבנן הא אין שבות במקדש דמשמע דהא אי הי' במדינה הי' אסור והא שרי זילחא במרוצף ולפמ"ש א"ש דעכ"פ להדיח ודאי אסור וכמ"ש רבינו ולכך לא התירו רק במקדש דאין שבות במקדש: