שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ד סימן ג׳

ובזה הנה מקום אתי ליישב קושית התוס' בשבת דף צ"ה ד"ה שר"א שהקשו מהא דאמרו בפסחים דף ס"ה דהיו מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים ואמרו דשלא ברצון חכמים היינו ר"א דאי רבנן הא שבות היא ואין שבות במקדש וכו' ומשמע דהא לר"א מחייב מדאוריית' והרי העזרה היו מרוצף וא"כ ליכא משום אשוויי גומות ע"ש ולפמ"ש א"ש דשם דהיו מדיחין מן הדם וא"כ הא דם ודאי לאו בר גיבול היא ולא גרע מאפר ומורסן וא"כ לשיטת הראב"ד בדבר דלאו בר גיבול הוא חייב בנתינת מים לבד ולכך היו חייב לר"א דמחייב לי' משום בונה וע"כ דמחשב ליה למרבץ לבינה בעפר וא"כ ממילא שייך ג"כ משום גיבול אבל לרבנן דאינו רק שבות דמשווה גומות וממילא י"ל דלא הוה גיבול בזה דשופך עפר וגם אינו מתכוין לזה ואינו רק משום שבות ואין שבות במקדש יהיה איך שיהי' עכ"פ לדברי רבינו קשה טובא דהא איכא משום גיבול וא"ל דאינו מתכוין הא הוה פ"ר דא"א שלא יהיה גיבול ואף בדרבנן אסור פ"ר ועיין מג"א שם ובסי' שי"ד שחולק על התה"ד ואפשר כיון דרבינו לא התיר לכבד הבית כ"א במרוצף וזילחא התיר אף בשאינו מרוצף וא"כ בשאינו מרוצף שוב ל"ש איסור בנתינ' מים לבד כיון דלא אתי לידי גיבול דאסור לכבד אח"כ ולא יהיה רק נתינ' המים לבד ולכך שרי דכל האיסור בנתינ' מים הוא דאם יגבול יהי' איסור תורה ואסרו בנתינת מים שמא יגבל אבל כיון שלא יבא לידי גיבול דאסור לכבד שוב ליכא חשש בזה ובזה יש ליישב קושית הריב"ש בתשובה והובא בכ"מ פכ"א משבת ה"ג דלמה אסר רבינו לכבד רק במרוצף והא דבר שאינו מתכוין מותר וא"ל דחשיב לי' פ"ר דהא בריבוץ התיר אף באינו מרוצף וע"כ דלא חשוב ליה פ"ר ע"ש ולפמ"ש א"ש דרבינו דייק מהא דאמימר שרי זילחא ולא התיר לכבד משום דאם נתיר לכבד שוב יהיה אסור הזילחא דאתי לידי גיבול אלא שלפ"ז יהיה במרוצף דמותר לכבד יהיה אסור לרבץ רק לכבד בלבד דאל"כ יהיה שייך גיבול: