עוד נ"ל דהנה קיי"ל דלאפטורי מממון אמרינן ולא לאפטורי משבועה נ"ל דהסברא היא כמ"ש הסמ"ע סי' רנ"ו ס"ק א' דלכך לא אמרינן מגו לאפטורי משבועה ולאפטורי מממון אמרינן מטעם דממון קשה להוציא מיד בעליו משא"כ שבוע' ע"ש ולפ"ז כאן שאדרבא בא להוציא מיד המערער שיש לו עדים שהוא שלו לכך אף לאפטורי מממון לא אמרינן מגו דהא ל"ש שקשה להוציא דאדרבא אינו מוציאין הקרקע מחזקת מ"ק וא"כ א"ש קושי' המהרש"א וכדרך שכתבתי למעל' וגם לטעם הע"ש דלממון מחפש כל הטענות שיוכל להמצא הי' נלפענ"ד דכאן שיוכל להוציא מהראשון שקנה ממנו שוב אינו מחפש אח"כ הטענו' שיוכל למצוא ולפ"ז זהו כשאין עדי' שדר בו המוכר יום אחד דאז שפיר מוצא מהמוכר אבל כל שיש עדים שדר בו המוכר ואז לא יוכל להוציא מיד המוכר שוב יש לו מגו ודו"ק היטב ובפשיטו' נראה בכוונת התוס' כדכתבו לקמן בדיבור זה לענין קשתא בעיליתא דהוה מגו למפרע וה"ה כאן כל דאינו טוען דזבנה מינך קמי דידי א"כ מודה שא"י אם קנה ממנו שוב אין לו מגו דהוה מגו למפרע אבל אם טוען דזבנה מינך קמי דידי א"כ באותה שעה הי' לו מגו ושפיר נאמן במגו ולא נקרא מגו למפרע וז"ב ודו"ק היטב ועי' בהגהת מהר"ן שפירא באלפסי מ"ש בזה משום מגו דהעזה והוא תמוה דמגו דהעזה לאפטורי מממון אמרינן ולפמ"ש א"ש ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ג סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.