והנה במ"ש הלא מראש בענין מגו להוציא אמרתי בשנת תרכ"ה א' נשא לבאר דברי התוס' בב"ב דף למ"ד ד"ה ולאו קדומי' שכתבו דאם החזיק שלש שנים דנאמן לומר מפלוני זבנת דזבנה מינך קמי דידי במגו דאי בעי אמר מינך זבנתי ואכלתי שני חזקה א"נ אם יש לו עדים שהחזיק בה המוכר יום אחד וכתבו התוס' דזה אמת אם יש עדים למערער שהקרקע שלו היתה ותמה המהרש"א דלמה לי עדים שדר בו המוכר יום אחד הא בלא"ה מהימן במגו דמינך זבנתי ואכלת שני חזקה ובתומים סי' קמ"ו ס"ק ט"ו כתב דהוה מגו דהעזה מאינו מעיז למעיז אבל באמר קמי דידי זבנה הוה ממעיז למעיז ע"ש ודבריו תמוהים דהא קי"ל דאמרינן מיגו דהעזה לאפטורי מממון. אמנם נראה דלפי מה דאמרו במיגו להוציא לא אמרינן א"כ לכאורה כיון דיש למערער עדים שהי' שלו א"כ ל"ש מגו דהרי בא להוציא מחזקת מ"ק וצ"ל כיון דזה החזיק שלש שנים א"כ זה ראיה שמכרה ושוב פקע חזקת מ"ק אך הא באמת הוה חזק' שאין עמה טענה ושוב לא נפקע החזק' קמייתא אך כיון דטוען דזבנה מינך קמי דידי א"כ הרי הוא טען דחבירו זבנה שוב נפקע חזקת מ"ק ונאמן במיגו דמינך זבנית ואכלתי שני חזקה דזה ודאי דנפקע החזק' קמייתא דמ"ק ולפ"ז זהו בטוען דזבנה מינך קמי דידי ויודע מהקני' אבל כל שהי' טוען שהחזיק בה יום אחד ואין עדים ע"ז א"כ הוה חזק' שאין עמה טענ' כל דא"י שחבירו קנה שוב ל"ש מגו דהוה מגו להוציא אבל אם יש עדים שדר בה המוכר יום אחד שוב טוענין ללוקח שבודאי קונהו חבירו ושוב החזקת מ"ק נפקע ולא מקרי מגו להוציא ושפיר יש לו מיגו וז"ב ונכון:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ג סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.