ובזה מיושב מה שהקש' במקנה כאן דבתחלה כתיב כי יקח תלה הכתוב בבעל ואח"כ כתיב והלכה והית' לאיש אחר הרי דתלה הכתוב בה ואח"כ כתיב לא יוכל בעלה הראשון לקחתה ולפמ"ש א"ש דהנה ל"מ לב"ש וב"ה דאסור לגרש עד שימצא בה ערות דבר א"כ בא אח"כ מצדה הקידושין שהיא גרמה שאל"כ היתה אסור' לאיש אחר ואפי' לר"ע עכ"פ גרמה היא מה שיצאה מביתו שהקדיחה תבשילו לכך כתיב והלכ' והיתה לאיש אחר ואח"כ לגבי בעלה הראשון תלה בבעל שלא יוכל לקחתה וזה דאמרו בכתובו' דף מ"ו במהוה עצמ' הכתוב מדבר וע"ש ברש"י והיינו דשם בדידה תלוי אם רצונה להנשא לו מוכרח הוא לשאנה א"כ בדידה תלה רחמנא ולכך נקראת מהוה עצמה ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.