והנה בשנת תרכ"ג א' אמור החילותי ללמוד מס' קידושין ואמרתי לרשום מה שלמדתי בדף ב' ע"ב במה דאמר ר"ש מפני מה אמרה תורה כי יקח איש אשה ולא כתיב כי תלקח אשה לאיש מפני שדרכו של איש לחזר אחר אשה וכו' משל לאדם שאבדה לו אבידה וכו' בעל אבידה מחזיר על אבידתו. ובראותי כן תמהתי דמה קושיא דהא הר"ן כתב בנדרים דף למ"ד גבי אשה כפדאן אחרים דמי דאשה אינה רק מפקרת עצמה ולכך כתיב כי יקח ולא כי תלקח ע"ש וא"כ לכאורה ל"ק כלל קושית ר"ש ועכ"פ דברי הר"ן הם נגד דברי ר"ש. שבתי וראיתי די"ל דזה גופא דברי ר"ש דלכך כתיב כי יקח ולא כי תלקח משום שאין דרכה של אשה לחזר אחר איש וא"כ אין הקידושין מצדה רק מצד הבעל וזהו דמדמה לאבידה שהאשה אינה רק כהפקר וכמו אבידה שמחזיר על אבדתו. ובזה מיושב מה דאמר מפני מה אמרה תורה כי יקח והתוס' ישנים פירש דהקושיא היא דכי יקח משמע בע"כ וכי תלקח משמע מדעתה והוא תמוה דמה משמעות כי יקח בע"כ ואדרבא כי תלקח משמע יותר בע"כ כדכתיב גבי אסתר ותלקח אסתר דהוה בע"כ אבל לפמ"ש א"ש דמקש' קושי' הר"ן דכי יקח משמע דהוא רק מצד הבעל ולא תלה באשה וכמ"ש. ובזה מיושב מה דחידש ר"ש ולא נודע מה נ"מ אם הוא מחזר על האשה או להיפך ולפמ"ש דינא קמ"ל:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
