שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״ב סימן ד׳

ובזה מיושב קושית הפנים מאירו' שהבי' בשו"ת כנסת יחזקאל סי' כ"ה שהקש' למה אמר עולא לאפוקי מדר' מתנה דאמר מליא מוגלא טריפ' ושמואל מפרש בדף מ"ח דקאי אכוליא ושם טריפ' אף שלא הגיע לחריץ ולפמ"ש א"ש דגם לדרכיש פירש עולא בלא הגיע למקום חריץ וגם לפמ"ש במלאה מוגלא בודאי גם לעולא אינו חוזר להכשר' כיון דגבר הלקותא ע"י מוגלא פשיטא דמכאיב לה ביותר וא"כ ממילא היא בכלל נטולה והוא בכלל השמנה שאינו חוזר להכשיר' אבל בלקות' סבר עולא דכשר' אם נטלה כלה אח"כ ולכך לא חשבו וז"ב והכנסת יחזקאל שם נדחק בישובו. הן אמת דלפי מה שחידש שם הכנ"י דלקת' ולקות' תרי ענינים הם דלקת' ע"י מוגלא הוא ולקותא היינו ע"י המסס' א"כ הא דרכיש היינו ע"י מוגלא ושפיר אמר לאפוקי דרכיש והיינו ג"כ דרב מתנה ע"י מוגלא. אך באמת דבריו דחוקים ותמוהים ובפרט לבנות יסוד עי"ז דהרי אמרו במערבא והוא דמטי לקותא למקום חריץ משמע דמפרשי דברי רכיש כך ולהכנ"י רכיש מיירי ע"י מוגלא והם מיירי ע"י לקותא ואין לשון הש"ס סובל כן וגם קשה לדבריו הא דאמר ר"נ שם שאלתינהו לכל הני טרופאי דמערב' ואמרו לי הלכתא כרכיש ולדבריו למה לא אמרו גם טריפו' שלהם ע"י לקותא ושבקי דידהו ואמרו לדרכיש וע"כ דמערבא קאי על רכיש ופירשו דבריו וז"ב ועיין בתוס' דף מ"ג ד"ה יפלח דחשיב לקותא מליא מוגלא ולהכנ"י הו"ל לקתה ולא לקותא: