שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״א סימן ט׳

והנה לכאורה הבאתי ראיה דקנין דרבנן מועיל לקנין תורה דהרי אמרו בב"מ דף י"א ד"ג הקנה ע"י קנין אגב והרי שם הפריש תרומות ומעשרו' ומכ"ש לפירוש התוס' דהיה בשנת הביעור וצריך להוציא מרשותו ואיך הי' מועיל קנין דרבנן לקיים מצות התורה עי"ז והרי קנין אגב אינו רק דרבנן כמ"ש תוס' והרא"ש פ"ק דב"ק דף י"א ואני כתבתי במק"א דהנימוק"י בב"ק פ' הגוזל גבי עבדי כמטלטלי נסתפק בזה אך נראה דמתנו' כהונה שאני דבאמת הם ממונו של כהן רק שביד הישראל לתתם לאחר ולזה צריך שיקנהו וכל שהקנהו אף בקנין דרבנן כיון שעכ"פ לא יוכל הישראל לתתו לאחר מועיל אף קנין דרבנן וכ"כ האחרונים סברא זו ועיין בספר ט"ג הנדפס מחדש בגיטין דף למ"ד סברא זו ע"ש ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב דברי הש"ך בחו"מ סי' קצ"ח וסי' ר"ב לחדש דחצר ומטלטלין כאחד לא קנה מתורת חצר ותמה הקצה"ח והמח"א דהרי בהך דר"ג רצה הש"ס לפרש מטעם חצר ושם ע"כ באו כאחד דאל"כ ל"מ דעת אחרת מקנה ורק שהקושי' המרדכי דבדבר הפקר ל"ש דעת אחרת מקנה ע"ש ולפמ"ש א"ש דכיון דזה בודאי יכול להקנות חצר ומטלטלין כאחד ורק שזה צריך שיקנה מתחלה החצר וא"כ כל שעכ"פ א"י לחזור בו דהא ביד האחר לזכות בחצר בראשונה שוב ל"צ יותר דהא מתנו' כהונה הם של הכהנים והלוים ודו"ק: