שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״א סימן ב׳

ע"ד אשר הארכת אם הפקר ב"ד הפקר הוא קנין או אינו רק הפקר בלבד והבאת דברי הג"פ סי' ק"כ שמסתפק בזה הנה כל האחרוני' האריכו בזה אם כה ואם כה וגם אני בחידושי הארכתי בזה. אך כעת נ"ל דבר חדש מהא דאמרו בר"ה כ"ב א"ל מאתים זוז נתונים לך במתנה ופירש"י משום הפקר ב"ד וקשה במה יקנה המעות הא המעות אין דרך לקנותו כ"א אגב קרקע או מקום המעות כמבואר בסי' ר"ג ס"ט וכאן שכבר היו בביתו ואיך יקנה אותם וגם הוא אינו מקנה לו ובשלמא כל זוכה מן הפקר קונה בהגבהה ובשאר קנינים אבל במעות שכבר הוא ברשותו וגם כשלא קיים תנאי נעשה המעות מלוה כמו בכל דבר שנתבטל המכר שהמעות נעשו מלוה כמבואר בסי' ע' ובכמה מקומות וא"כ במה נקנה המעות לו וע"כ דחז"ל עשו ההפקר לקנין וז"ב ודוחק לומר דהו"ל כאלו זכו הב"ד בזה והקנו לו דז"א דלמה לנו לחדש שני קנינים שהם זכו בהמעות והקנו אליו מוטב לומר דהקנו לו המעות ע"י ההפקר כמו שנראה בפשיטות מל' הש"ס ורש"י. איברא דלפ"ז צ"ב היאך מועיל מחילה בחוב הא במה יקנה כיון דמלוה להוצאה נתנה א"כ אין לו במה לקנות ובפרט מטבע שאף אם היה בעין אינו מועיל קנין. אך באמת הדבר נכון כיון דמחילה אינו אלא סילוק וכמ"ש הרשב"א בתשובה הובא בב"י חו"מ סי' קצ"ה וא"כ א"צ קנין כלל דמשעה שנסתלק מהחוב ממילא המעות שלו וא"צ קנין וז"ב. אבל כאן דהי' צריך לקנות המעות דהרי נתנו לו על תנאי וכל שבטל התנאי צריך להחזיר המעות וא"כ במה יקנה וע"כ ע"י ההפקר. וראיתי במח"א הלכות זכייה מהפקר סי' י"א שכ' דמחילת חוב אם הוא סילוק או קנין תלוי במחלוקת הקדמונים ומריטב"א בחידושיו לקידושין דף ט"ז ע"א נראה דהוא מתורת הקנאה ולפענ"ד א"א לאומרו דבמה יקנה בהלואה ועיינתי בריטב"א שם ושם קאי לענין עבד דהוא תפוס בעצמו וכל שמחל לו העבדות הוא תפוס בעצמו ונעשה ב"ח ולכך הוה מחילה הקנאה אבל בחוב מחילה לא הוה רק סילוק ולא קנין וז"ב לדעתי (וע' מהרי"ט ח"א סי' מ"ה ובמח"א שם וצ"ע ועקצה"ח סי' ר"ט):