שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל׳ סימן ח׳

והנה לכאורה ק"ל לפי דברי הסמ"ג דלוקה אם העיד באחד שעשה עבירה א"כ יקשה בהא דאמרו בסנהדרין דף כ"ז דאתו סהדי חד אמר קמאי דידי גנב קבא דחושלא וחד אמר גנב קתא דבורטייא וקשה כיון דהוה עדות מיוחדת א"כ עכ"פ לא היה ראוי להגיד וחייב מלקות ואיך מצטרף אח"כ ובפרט אם נימא כשיטת התו"י בכריתות דף י"ב דצריך שיכוין לשם עדות וקשה הא לא נתכוין להעיד אך ז"א דהא כל שיש תועלת בעדותו לענין שבועה שוב מותר להגיד ודוקא כל שאין תועלת בעדותו הוא דאינו רשאי להגיד וכמבואר בהדיא בחו"מ סי' כ"ח ס"א איברא דלפ"ז צ"ב בבר בניתוס דאסהידו ביה חד אמר קמאי דידי אוזיף בריבתא וחד אמר לדידי אוזיף א"כ כיון דע"כ צ"ל פלגינן דיבורא ואין אנו מאמינים לו שלדידיה אוזיף וא"כ היאך היה יכול להגיד דהא הוה טוביה חטא וזיגוד מנגד ופסול לעדות דעכ"פ מדרבנן לוקה ומדאוריית' עובר עכ"פ אף שאינו רשע דחמס ולא רשע דעביר' שיש בה מלקות אבל מדרבנן עכ"פ לוקה והיאך מצטרף לעדות ובשלמא העד שאמר קמאי דידי אוזיף בריבת' יש תועלת בעדותו לחייבו שבועה אבל זה אין תועלת בעדותו דע"כ א"א לחייבו דכיון דאנו אומרים דפ"ד אין אנו מקבלין העדות רק לפוסלו אבל לא להחזיר הריבי' או לשבע וא"כ שוב היה פסול דהו"ל רשע וא"כ איך מצטרף אך נראה כיון דהראשון כבר אמר קמאי דידי אוזיף בריבתא וא"כ זה שאמר לדידי אוזיף מצטרף לפסלו שוב היו תועל' בעדותן לענין לפסלו לעדו' וכל שיש תועלת בעדותו ולא הגיד בחנם מותר להגיד ובזה י"ל הא דפריך הש"ס והא רבא הוא דאמר לוה בריבי' פסול לעדו' ותמה המל"ל דלמא מיירי בריבי' דרבנן ולא מפסל ועיין בהגהת ט"ז חו"מ סי' ל"ד שגם המהרש"ק הקשה כן וכן הקשו דלמא מיירי דלא נתן עדן הריבי' ואין הלוה עובר משעת שימה ולפמ"ש א"ש דבאמת צ"ב היאך מועיל עדו' העד שאמר קמאי דידי אוזיף בריבתא והא אין תועלת בעדותו כלל שלא אמר למי אוזיף וצ"ל שבאמת אמר שאוזיף לאותו איש וא"כ יש תועל' בעדותו שעכ"פ יכול לחייבו שבועה דניהו דזה שהעיד לדידי אוזיף אינו נאמן לגבי עצמו ופ"ד אבל עכ"פ מצד עדו' העד דקמאי דידי אוזיף צריך זה לשבע ולפ"ז זהו כשכבר נתן אבל אם מיירי בריבי' דרבנן או כשלא נתן א"כ אין תועלת בעדותו כלל דריבי' דרבנן א"י בדיינים ואף דחייב לצי"ש עכ"פ שבועה א"י לחייבו בדבר שאינו חייב רק לצי"ש א"כ שוב לא נ"מ בעדות הראשון שאמר קמאי דידי אוזיף והיאך יצטרף אח"כ וכבר ביארתי בתשובה אחרת דעדו' מיוחדת דמצטרף הוא דוקא כל שהיה תועלת בעדותו עכ"פ לענין שבועה: