שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל׳ סימן ט׳

ובזה ביארתי דלכך בד"מ כשר עדו' מיוחדת משום דיש תועלת בעדותו עכ"פ לשבועה וביארתי בזה דברי התוס' במכו' דף וא"ו ע"ב ע"ש ולפ"ז ע"כ מיירי שנתן הריבי' והי' ריבי' קציצה דאל"כ לא הי' תועלת בעדותו ובזה אמרתי ליישב מה שהקשה לי אברך אחד וכעת הוא מחוברי חבר דמ"פ והא רשע הוא והא י"ל דהלוה בריבי' לצורך פ"נ והלוה מותר ללוות והמלוה עובר וא"כ שפיר משכחת לה בכה"ג לדידי אוזיף בריבתא ולפמ"ש א"ש דבאמת בהא דמבואר סי' ק"ס סעיף כ"ב דמותר ללוות בריבי' מפני פקוח נפש תמה הט"ז שם דלמה נ"מ כתב כן דמצד המלוה פשיטא דיש איסור ומצד הלוה אין כאן חשש דפ"נ דוחה הכל ע"ש ולפענ"ד הי' נראה דנ"מ לענין אם צריך להחזיר בר"ק דאם נימא דהלוה עובר א"כ מחוייב להחזיר לו אבל אם הלוה עשה מצוה ניהו דזה עבר עבירה אבל ל"ש הטעם דהתורה אמרה אהדר לי' כי היכי דניחי דהא מצד הלוה היה מצוה והתורה לא אמרה דר"ק יוצא בדיינים רק היכא דיש כאן ריבית מצד הלוה והמלוה אבל לא בשאין כאן ריבי' רק מצד המלוה כנלפענ"ד מצד הסברא ולפ"ז שוב שפיר מקשה דכיון שא"צ להחזיר שוב איך כאן תועלת בעדו' העד ול"ש להצטרף העדו' וכמ"ש ודו"ק היטב כי הוא חריף ובלא"ה נראה לפענ"ד בישוב קושי' הט"ז דע"כ לא הותר פ"נ רק בשאינו מכשיל לאחר בעבירה אבל כאן דגורם דהמלוה עושה איסור בשביל פ"נ של זה לא הותר לזה לוות ממנו וגדולה מזו כתב בשטמ"ק בב"ק דף פ' דכל שיש הפסד קצת לחבירו כגון גידול בהמה דקה לא הותר משום פ"נ ומכ"ש שמחטיא לחבירו וגדול המחטיא יותר מן ההורג ודו"ק היטב כי הוא חריף: