ואגב אומר במ"ש הסמ"ג שם דמה שלקה רבא לזיגוד לא היה מלקות ממש ורק מלקות מדרבנן והביא ראי' דמלקות ממש למדין מסנהדרין רשע רשע מד"נ והרי ד"נ אין דנין אלא בזמן דסנהדרין נוהגת ע"ש ודבריו תמוהין דהא דוקא ד"נ אין דנין אלא בסנהדרין אבל מלקות סגי בשלשה מומחין וכמ"ש הרמב"ם פי"ו מסנהדרין רק דבעי סמוכין ובזמן מהר"י בי רב ומהרלב"ח היו מלקים רק שנחלקו אי מקרי סמוכים כמבואר בקונטרס הסמיכה וכבר התפלא בזה הפרשת דרכים בדרך מצותיך ח"ב ובאמת באו"ח סי' תר"ז כתב דאין מועיל מלקות בזה"ז דאין לנו סמוכים וגם אין חייב עכשיו מלקות דליכא התראה ועמ"א מ"ש בזה בס"ק ח' ואני כתבתי בגליון המג"א שבסי' רצ"ה בחו"מ כתב הב"י דיש מקום שיהיו סמוכין גם בזה"ז והב"י בעצמו נסמך ממהר"י בי רב וכפי הנראה לא ברור להב"י הדין ועכ"פ משמע דאם הי' סמיכה בזה"ז היו מלקין אף שאין דנין ד"נ וא"כ יפה תמה הפר"ד ובלא"ה תמוה דאנן לא קיי"ל כר"י דדנין מלקות בכ"ג דאליביה מפרש אביי משום דיליף רשע רשע וכדאמרו בסנהדרין דף יו"ד ואנן קיי"ל דמכות בשלשה. ולפענ"ד כוונת הסמ"ג דרבא אמר שם דמלקות במקום מיתה עומדת ובזה לא מצינו חולק דהא זה מצד הסברא וניהו דלא בעי כ"ג דהא מ"מ אינו ד"נ ממש דהרי בעי אומדנא שיהיה חי וכדאמרו שם אבל מ"מ מלקות במקום מיתה הוא והיא מיתה קלה וכמ"ש רש"י שם וא"כ כל שבטל ד"נ אפשר דלרבא ל"ש גם דיני מלקות ושפיר מקשה הסמ"ג על רבא דהלקה לזיגוד והא לדידיה ל"ש להלקות מלקות ממש דהוה במקום מיתה ואנן באמת לא קיי"ל כרבא בזה וז"ב ועיין בתוס' סנהדרין דף ל"ג מ"ש בזה שוב מצאתי ברמב"ם פט"ז מסנהדרין שכתב בהדיא דמלקות במקום מיתה עומדת ועכ"מ שם דבזה קיי"ל כרבא וא"כ שוב אין מקום לדברי הסמ"ג ואפשר שהסמ"ג חולק בזה על הרמב"ם וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל׳ סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
